|
עובדת לשעבר שלי דיברה איתי ביום שישי ואמרה לי בבכי שזה ״לא ייתכן שהיא עדיין נעזרת בהורים״.
בהמשך השיחה היא אמרה לי שלא נעים לה להטריד אותי, ואת החבר׳ה האחרים כשהיא צריכה עזרה, כיוון שהיא כבר במקום שבו היא אמורה ״לעמוד כבר לבד על הרגליים ולהסתדר לבד״.
שאלתי אותה מאיפה היא הביאה את השטויות האלה, והתשובה שלה הכעיסה אותי ברמה שהייתי צריך להגיד לנהג המונית לעצור בצד, ולרדת כדי שאוכל לצעוק.
התשובה שלה היתה שם של גורו מוטיבציה מוכר.
זה גרם לי לצאת למדרכה ולצעוק את השם שלו בתוספת קללה שאני בד״כ לא משתמש בה שכוללת אזכור לאיברים מסויימים של אחת מההורים שלו.
זה עצבן אותי כי בדיוק על זה אני כותב המון לאחרונה.
זו הסכנה של התחום שלנו והסיבה שאולי צריך שתהיה איזה רגולציה או משהו.
אנשים חסרי אחריות יורים בולשיט חסר ביסוס, ואנשים שעוד לא הצליחו מספיק כדי לקבל בטחון – מאמינים למה שאומרים להם (ובצדק, אין להם שום מידע אחר).
אם אמרו לכם שבשביל להצליח אתם חייבים X, Y או Z, יש סיכוי של מעל 85% ש[סליחה], זיינו לכם ת׳מח.
אנשים שהצליחו פעם-פעמיים בחיים שלהם חושבים שהדרך שלהם היא היחידה ושמה שעבד להם זה הדבר היחידי שעובד.
יותר גרוע: לרוב הם חושבים שמה שעבד להם יעבוד לכם, והם אפילו לא יודעים למה הם בעצמם הצליחו.
האם זה מפריע להם להמציא שטויות?
במדינה שבה חצי מגורואי-ההצלחה בכלל לא הצליחו מעולם וחושבים שהדרך לעשות כסף היא להעתיק וחומר מחו״ל ו-Fake it till you make it?
לא, זה לא מפריע להם. הם מרגישים שבגלל שהם עשו X מיליונים זה בסדר ומשתיקים את המצפון.
והמחיר? למי יש זמן לחשוב על המחיר, יש שכ״ד לשלם… יש שעונים לקנות… שהשכנים לא יגלו שהולך חלש…
הגאווה שלי בתכנית אנטראאז׳, שאנחנו הולכים לפתוח בקרוב שוב, (ולמעשה בכל התכניות שלנו) היא שאנחנו מתייחסים לעצמנו ברצינות הרבה יותר גבוהה.
כן, אנחנו רוצים לעשות כסף, אוהבים לעשות כסף, ואפילו: לא מוכנים שלא לעשות כסף, אנחנו לא פילנטרופים.
אבל אנחנו הבנו שמה שהופך עסקים גדולים באמת לכאלה, זה שהכסף אצלם מגיע במקום השני אחרי המשימה הראשית.
זה נכון לגביי מיקרוסופט, זה נכון לגביי אפל, זה נכון לגביי טסלה, זה נכון לגביי דיסני.
כל החברות האלה התחילו ב״למה״ כפי שמתואר בהרצאת ה-TED האגדית של סימון סינק.
אצלנו המשימה הראשית היא לתת תוצאות לתלמידים שלנו, גם בעל כורחם.
אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים בשביל זה, גם אם לא תמיד זה מתיישר עם הדרך הכי טובה לעשות כסף.
זה אומר שאם אני יודע שיש כותרת או מייל שאני יכול להוציא שתביא פי 5 הרשמות, אבל אני לא מאמין בה ב-100%, היא לא תצא.
אם יש שיעור שאני יכול להעביר שיעלה את שביעות הרצון מהקורס, אבל לא בדקתי את מה שנאמר בו לוודא שהוא אכן נכון ועוזר באמת, אני לא אעביר אותו.
ויש הרבה כאלה. הכשרון הגדול של אנשים בתחום שלי הוא להביא אנשים לסרטון או למפגש או לכנס ולדפוק להם בראש דברים שנשמעים ממש טוב כדי שירגישו מרוצים ויספרו לחברים.
דברים כמו ״חוק המשיכה״, ו״הסוד״, עובדים חזק אפילו שהם בולשיט מוחלט ללא שום ביסוס.
תעשו בדיקה: כמה מהציטוטים שקיבלתם במיילים שיווקים בשנה באמת נאמרו ע״י הבנאדם שהם משוייכים אליו?
אני לא אומר שגם אני לא נפלתי מעולם בציטוט מוטיבציה שנשמע נהדר, כולנו משתפים את הדברים האלה על אוטומט מרוב שהם נשמעים מדהים.
אבל אני בפירוש מבין את האחריות של לדוור ל-100,000 איש כל יום, ועושה הכל כדי לוודא שזה לא קורה. ויותר חשוב: מבין את האחריות שיש לך כשאתה עומד על במה או מול כיתה ומחליט על מה לדבר איתם, מה ללמד אותם, ומה להגיד להם שהם חייבים או לא חייבים לעשות.
כשהבחורה הזאת דיברה איתי ביום שישי היא שברה לי את הלב.
כי אין דבר עצוב יותר ממישהו שחושב שהוא חייב להסתדר לבד בלי עזרה, ומקבל חיזוק לזה ממישהו שהוא מעריץ שטוען שהוא ״עשה הכל לבד״.
גם לי יש אגו. גם לי חשוב שתחזיקו ממני, ותחשבו שאני מוכשר וחכם וטוב במה שאני עושה.
אבל לא במחיר של לבלבל לכם את המח ו(אולי אפילו) ולמנוע מכם להצליח.
– אדם
נ.ב. אם הגעתם עד לפה עם כל החפירה הזאת, כנראה שממש נגעתי במשהו.
עוד אי אפשר להצטרף לאנטראאז׳ כי עוד לא סגרנו סופית את הפרטים של המחזור הבא (שהגיע די בהפתעה בעקבות הסגירה המהירה של המחזור הקודם),
אבל אם זה מעניין אתכם אני מציע להשאיר שם וטלפון עכשיו כדי שנשים אתכם ברשימת ההמתנה.
נציג שלנו יתקשר בהקדם האפשרי לבדוק שזה בשבילכם ולאפשר לכם לשריין את מקומכם לפני שהמחזור הזה יתמלא כמו הקודם
(שמה שקרה בו זה הגרסא הוירטואלית של וולמארט בבלאק פריידי בארה״ב חחח :)).
תשאירו שם וטלפון.
|
|
|
|