אנשים אומרים שזה ״מזל״ כשפעלת בצורה יותר חכמה מהם…

אני לא אוהב תכניות שבונות על ״אולי״.

 

אני בונה בימים אלה תכניות גדולות,

חדשות, מלהיבות, ואני נזכר בתכונה הזאת

ששיחקה לי כל-כך טוב:  

אני לא אוהב להכנס לתכנית שסיכויי

ההצלחה שלה משאירים מקום למזל.

 

כמובן, שרוב התכניות שאנחנו עושים

בעולם הזה, יש להן סיכויי הצלחה של

פחות מ-100% ובד״כ פחות מ-20%…

 

במילים אחרות: כמעט בכל מה שאנחנו

עושים הסיכויים נגדנו.

 

למשל: למצוא עבודה.

הסיכוי שלנו, סטטיסטית, לא משנה כמה אנחנו טובים,

להתקבל לעבודה מסויימת הוא מתחת ל-20% לרוב,

רק בגלל כמות האנשים שפונה לאותה משרה.

 

אבל אנחנו מנצחים את זה בקלות: 

אנחנו הולכים ל-10 ראיונות ומתקבלים לאחת העבודות. נכון?

 

את הלוגיקה הזאת אני אוהב להביא לעסקים

שלי ולמיזמים ולפרוייקטים שלי, אבל כשאני 

ממש רוצה משהו ספציפי, שחשוב לי

 

(לצורך העניין אם נמשיך עם הדוגמא,

אם חשוב לי לעבוד דווקא במקום מסויים

ולא מתאים לי הקטע של 10 ראיונות בעוד

מקומות כי אני רוצה דווקא שם)

 

אז אני משתמש במה שנקרא Stacking.

להעמיס. לערום. לייצר ערימה.

 

מה שאני עושה זה להעמיס את הסיכויים לטובתי.

 

זה אומר שאני בונה תכנית עם מלא

רבדים, שמהווים גיבוי-על-גיבוי-על-גיבוי.

 

אנשים שבונים מתקני לונה פארקים

קוראים לזה fail-safe systems,

מערכות אל-כשל.

 

גכשאתם עולים על רכבת הרים

בדיסנילנד, יש בערך 7 מערכות 

אחת אחרי השני, שגם עם אחת

כושלת, השנייה נכנסת לפעולה,

 

אם היא כושלת הבאה בתור נכנסת

לפעולה, וכן הלאה, ככה שגם אם 6

מערכות מתוך 7 כושלות (סופר-לא-סביר),

אתם לא נפגעים.

 

ככה אני אוהב לבנות את תכניות

הפעולה שלי כשאני יכול, וככה בניתי

את המנגון שמאחורי ״אנטראאז׳״,

תכנית הליווי היוקרתית ביותר שלנו.

 

בניתי תכנית שבא ניסיתי לקחת

בחשבון כמעט כל נקודת כשל אפשרית

שיכול להיות בדרך ליישום, וסגרתי לה

פתרון.

 

לקח לי המון זמן ומחשבה להגיע לזה,

והסוד הוא בפשטות של התכנית, וזה

בדיוק מה שהמתחרים שניסו להעתיק אותה

לא מבינים ולא מצליחים לשחזר.

 

תכנית מורכבת מוסיפה הזדמנויות לכשל.

אנחנו מזערנו את נקודות הכשל,

ואז גם שמנו מעצורים על כל דבר

שיכולנו לצפות שעלול בכל זאת להדפק.

 

חשוב להבין:

זה לא עובד 100% מהפעמים.

אפילו בדיסנילנד היו תאונות 

(הרבה פחות מ-1 למיליון רוכבים, אבל היו).

 

התאונות שהיו בדיסנילנד (פה יש רשימה מלאה)

הן ברוב המקרים דברים שלא

קשורים למערכות הכשל.

 

הן קשורות לתופעות טבע,

לאי הצמדות להוראות של אורחים

(נעמדים איפה שאסור וכאלה),

ודברים כמו התקפי לב של אנשים

שלא ידעו שיש להם בעיית לב כשעלו על מתקן.

 

זה אומר שאנחנו מחפשים אנשים

עם אחריות אישית גדולה, שמסוגלים

להצמד להוראות, להקשיב לנו גם 

כשמה שאנחנו מסבירים נראה לא הגיוני

ולסמוך עלינו כשאנחנו אומרים שזה עובד.

 

להצמד לתכנית, להוציא אותה לפועל,

לא להתייאש כשנקודות הכשל מגיעות,

לזכור שלכל נקודה יש מענה ועוד מנגנון

אחריה, להתמיד להתמיד להתמיד להתמיד

עד שהתוצאות מגיעות.

 

זה נשמע קל ולכולם יש את המוטיבציה

לעשות את זה כשהם קוראים במיילים

שלי שזה, זה זה, המפתח היחידי והכי

חשוב להצלחה.

 

אבל על כשמגיע רגע האמת וצריך לעשות

את זה ברגעים הקשים הם נופלים.

 

(גם זה מנגנון כשל שאנחנו ערוכים אליו

עם הקהילה הייחודית שבנינו שעוזרת

לא להתייאש ולהחזיר מוטיבציה, אבל!

אתם צריכים לרצות, אתם צריכים מינימום

דרייב פנימי כדי שזה יעבוד).

 

התכנית הזו יקרה מאוד,

לא בגלל הנפח שלה (ויש נפח),

אלא בגלל רמת ההצלחה שלה.

 

התוצאות של התלמידים חסרי

תקדים בארץ (וכנראה בעולם),

ולכן המחיר שלה עלה ממחזור למחזור,

והגיע עד 32,000 ש״ח (בפועל).

 

אנחנו פותחים עכשיו סיבוב נסיוני חדש

של פורמט מצומצם של 24 איש בלבד,

(במקום 230 במחזור הראשון!) במחיר 

קצת יותר נגיש, ואם המנגנון שתיארתי

עושה לך שכל והתנאים שהצבתי מתאימים לך – 

 

אז אני מציע להשאיר לי פרטים

כמה שיותר מהר כדי שנציג שלנו ידבר איתך 

ויבדוק אם זה מתאים לך (מתנצל מראש, לחלקכם נגיד לא… אולי אפילו לרובכם, תלוי כמה טוב המייל הזה מסנן…).

 

השאירו פרטים עכשיו ונדבר.

 (מומלץ לעבור קודם על הסילבוס של התכנית)

 

יום מגניב,

אדם