גiלדיגֶריiת, קרובי משפחה ו״חברים״.

כשאני צריך לנוון את המח אני מגיע למקומות מוזרים באינטרנט.

הנה צילומסך שנתקלתי בו בזמן גלישה כזאת (הסבר למטה למי שצריך):

בגדול:

בפברואר 2011:

״ג׳ון אתה אסהול, 

בזמן שאחרים מקימים עסקים משל עצמם,

אתה משחק משחקים בביטקוין המוזר הזה…

אתה ברצינות חושב שאתה יותר חכם מהם?

אנחנו צריכים להפרד, אין עתיד עם אנשים כמוך״…

 

ואז בנובמבר 2017:

״היי ג׳ון, מה שלומך?״

 

(לתאריכים יש תפקיד חשוב בשיחה הזאת אם לא היה ברור לכם :)) חחח

 

שמרתי את הצילומסך הזה כי כל כך הזדהיתי איתו.

 

לא, 

לא נגעתי בביטקוין, ואין לי שום מטבע וירטואלי.

ואישית אני גם לא מתקרב לתחום הזה (הסבר בהמשך למי שסקרן)

 

אבל קיבלתי כל-כך הרבה הודעות דומות 

בעבר…

 

(לשמחתי לא מנשים, אשתי מאמינה בי מאז

גיל 17, ולמזלי גם קיבלה הוכחות על גביי הוכחות

שהבחירה שלה היתה נכונה).

 

אבל זה מדהים כמה קל לאנשים לזלזל בך

כשאתה עושה בחירה לא פופולרית נגד הזרם,

ואז כמה שאין להם בושה כשהם פונים אליך אחרי

שקראו בעיתון והבינו שצדקת.

 

מורים שאמרו שלא יצא ממני כלום,

״חברים״ שהרביצו לי וקראו לי שמות בבית ספר,

ושותפים לשעבר שהאמון שלהם נשבר כשדברים לא הלכו טוב.

 

תמיד אותו דבר… הודעת פייסבוק משום מקום:

״אדם אחי מה המצב?״

ואני כבר יודע טוב מאוד מה הם רוצים.

 

ואני מחייך ומקבל תזכורת להמשיך תמיד 

להקשיב למארק טוויין, שזה בעצם אומר,

להקשיב לעצמי.

 

אני רוצה שתעשו היום את הדבר שיביא

לכם את הסמסים האלה – מהאקסית,

מקרובי משפחה עלוקות, או מ״חברים״

מהעבר בעוד שנה-שנתיים.

 

אבל אני יודע… זה קל להגיד. יותר

קשה לדעת מתי אנחנו באמת צודקים.

 

אז בואו נהפוך את זה לשיעור קטן:

איך לדעת מתי לסמוך על תחושת הבטן

שלך ומתי הביקורות מסביב צודקות?

 

אז קודם כל שיעור ראשון:

אם זו תחושת בטן, זה לא מספיק.

לא מעניין אותי כמה טוב אתה חושב שאתה בתחושות בטן.

 

אנחנו צריכים נתונים.

 

שיעור 2:

מארק טוויין אמר:

״כשאתה מוצא את עצמך בצד של הרוב,

זה הזמן לעצור ולהביט פנימה״.

 

הפרשנות המטומטמת של זה היא ״תעשה תמיד הפוך מהרוב״.

שזה בדיוק איך שהרבה אנשים חושבים:

הם לוקחים ציטוטים וקלישאות כדי להוכיח לעצמם שהם צודקים

כשאין להם תמיכה אמיתית, ואין להם נתונים לפעול לפיהם.

 

הפרשנות האמיתית של הציטוט הזה היא רק לשים לב.

אם אתה בצד של הרוב, יש סיכוי סביר שאתה בבעיה,

כי הרוב הוא פחדני, שמרני, מסומם.

 

הרוב מפסיד הזדמנויות כמו הביטקוין שכמה חנונים תפסו

לפני כמה שנים. הרוב אומר לעצמו ״אם רק הייתי קונה מניות

של אפל/גוגל/פייסבוק לפני ש…״ או ״אם הייתי קונה דירה ב… לפני שעלו שם המחירים״ וכו׳.

 

אז אם אתה בצד של הרוב, זה הזמן לבדוק את עצמך.

זה לא אומר אוטומטית לפעול. כי כמו שאנשים פספסו

את המניות של אפל שצמחו בטירוף… אותם אנשים גם נמנעו

מאסונות כמו המנייה של אנרון או השקעה אצל ברני מיידוף.

 

שיעור 3: 

אז איך בכל זאת אני יודע אם אני צודק כשאני נכנס

למשהו חדש?

בואו נסתכל על מה דברים שאמר וורן באפט, 

המשקיע האגדי ביותר בהסיטוריה:

 

1. ״אני רוצה להיות מסוגל להסביר את הטעויות שלי, לכן אני משקיע רק בדברים שאני מבין עד הסוף״.

(זו הסיבה שהוא נמנע במשך שנים מהשקעה בחברות טכנולוגיה, אפילו כשהחברה של חברו הטוב ביל גייטס נהייתה הצלחה עצומה).

 

2. ״סיכון מגיע מלא לדעת מה אתה עושה״

 

כמה פשוט, ככה גאוני.

כמו כל אסטרטגיית ההשקעה של וורן באפט

(שאגב, כל ילד בן 5 יכול להבין, אם רק תקראו תבינו עד כמה…)

 

מה זה אומר לנו?

פשוט מאוד.

 

הנה דוגמא: וורן באפט לא נולד עם ידע על להבים לעיבוד שבבים,

אבל הוא בכל זאת קנה את חברת ישקר הישראלית שזה מה שהיא מייצרת,

ובזאת עשה השקעה מדהימה שמליוני משקיעים בכל העולם פספסו.

 

אבל מה שוורן היה צריך כדי לקבל החלטה היה רק להבין כמה עקרונות

מפתח, להבין איך החברה עושה כסף ולמה היא חברה חזקה שאין סכנה בלהשקיע בה.

(למי שמתעניין לוורן יש כמה דברים פשוטים שהוא בוחן והוא גם סיפר ספציפית על איך הוא בחן את ישקר – חפשו בגוגל).

 

אותו דבר,

אם אני רוצה להכנס לתחום חדש, 

אני רוצה להבין את הבסיס של איך הוא עובד,

ולבין למה הגיוני להכנס בו ולמה הגיוני לעשות ממנו כסף.

 

באופן אישי,

אני לא מבין למה ביטקוין או עולם הקריפטו עובד ואיך עושים שם כסף חוץ ממזל של לקנות בזמן.

לכן אני לא נכנס לזה ולא משקיע בזה.

 

זה לא אומר שזה לא תחום טוב. זה רק אומר שאני באופן אישי לא אפול שם כי אני לא אקח את הסיכון הזה.

עבורי זה סיכון. עבור מישהו אחר שמבין את זה באמת – זה אולי לא סיכון.

 

אז אם ברור לך איך אתה הולך לעשות כסף מביטקוין –

לא משנה מה חברה שלך אומרת, מה אשתך אומרת (היא יודעת על חברה שלך אגב?),

מה המשפחה שלך אומרת ומה החברים שלך אומרים.

 

אם אתה מבין בזה מספיק כדי שבמקרה שזה לא ילך תדע להסביר את הטעויות שלך – זה כל מה שחשוב.

תאמין בעצמך.

 

אם בא לך להקים עסק, ובדקת היטב את השוק,

בדקת את הסיבות שבגללן עסקים בתחום מצליחים או נופלים,

וברור לך היטב – קדימה! זה הזמן ללכת ולגלות אם יש סיבה אחת 

יחידה שלא חשבת עליה, ואם תכשל – זה בסדר. למדת מהתהליך משהו חדש.

 

ואם תעשה את זה מספיק פעמים, בסוף זה יעבוד,

ואם כיוונת מספיק גבוה – אז יגיעו הסמסים של אלה שלא האמינו בך פעם.

 

פתאום הם מחפשים עבודה,

או רוצים שתלמד אותם גם

(או סתם רוצים כסף, יש גם כאלה).

 

מבחינתי,

הסיבה שאני מקדם מאוד חזק בימים אלה

את התחום של מוצרים דיגיטליים הוא מכיוון

ואני מבין מאוד מאוד טוב איך הוא עובד,

ואיך הוא יכול לעבוד כמעט עבור כל אחד.

 

ויותר חשוב: 

כי קל מאוד להבין איך הוא עובד וכמה הוא קל.

 

קל להבין שהעולם הולך לדיגיטל – 

כשחנויות נסגרות ברחובות בגלל שכולם קונים אונליין (אם זה הוניגמן או ראלף לורן),

כשגדולי האמנים מתחילים לעשות כסף מלמכור קורסים אונליין,

הכיוון ברור.

 

קל להבין גם שזה עסק שאפשר להקים בלי עלויות היסטריות – 

– אין שכ״ד 

– לא צריך עובדים

– אין מלאי, סחורה, אחסון, שילוח

 

קל להבין גם שזה סיכון אפסי:

– אפשר להתחיל ללא עלויות (או בואו נאמר פחות מ-3000 ש״ח)

– הזמן שלוקח לנסות הוא מינימלי

 

במילים אחרות, ההפסד פה אם זה לא הולך זה לא משהו שאי אפשר לעמוד בו,

וגם אם מנסים כמה פעמים זה לא מגיע לסיכונים שצריך לקחת על מניות, עסק ״אמיתי״, אמזון או אפילו תואר.

 

קל להבין שההצלחות הן היסטריות:

– אפשר לבנות נכסים שמניבים הכנסה כל חודש

– אפשר להפוך את זה לפרנסה עיקרית מדהימה

– אפשר להרים אימפריות של ממש

– הכל נעשה תוך כדי עזרה לאחרים כי זו מהות התחום

 

בקיצור,

הסיבה היחידה לא לתת לתחום הזה צ׳אנס היא פחד.

 

אם התחום הזה נראה לך מעורפל, לא ברור, מפחיד מאיזו סיבה,

יש לך שתי אפשרויות:

 

1. להשאר עם הרוב הפחדני שבעוד שנים יגיד ״פאק, איך פספסתי?״

2. להרים לנו טלפון ולתת לנו להסביר לך כל מה שצריך לדעת.

    עד שזה לא יהיה לך 100% ברור, זו לא תהיה החלטה נכונה להצטרף לתכנית שלי שמלמדת את זה.

 

אם בא לך לדבר,

אפשר להשאיר לי שם וטלפון בתשובה למייל הזה, ואחד היועצים שלי יתקשר אליך לגביי תכניות הליווי שלנו.

 

שבוע מגניב,

אדם