|
בכל פעם זה קורה לי שוב.
זה מתחיל מרעיון במקלחת. הרעיון הגאוני ביותר שלי.
המח לא יכול לעזוב את זה, אני מפרק אותו מכל כיוון, מתבאס כשאני חושב על בעיות שיתעררו, גאה בעצמי כשאני מוצא להן פתרונות.
מסובב את הרעיון בראש כמו קובייה תלת-מימדית, מסתכל מכל הכיוונים, פותר את כל הבעיות,
מתרגש כשהפוטנציאל הולך וגדל, לפעמים נסחף למחשבות של ״מה אם זה יעבוד??״
כמה כסף זה יכניס, מה אעשה איתו, מה ההשפעה של זה תהיה, כל מי שיחשוב שאני גאון… המחמאות, החיקויים הבלתי נמנעים…
ואז אני מתחיל לעבוד: מפרק את הרעיון לגורמים, צעדים, שלבים, משימות.
גם פה אני מתייאש לפחות פעמיים שלוש כשזה פתאום נראה פחות אפשרי מכשזה היה בראש, במקלחת…
אבל אני מתגבר. אני פותר, אני עוקף, אני מאלתר.
הפרוייקט מתקדם. מתחיל לקבל צורה. אני מצליח פחות ופחות להתאפק מלספר לאנשים קרובים עליו ומה הוא הולך לעשות.
אני מתחיל לעשות רשימה: סגירת קצוות. מה עוד נשאר לעשות כדי שהפרוייקט יצא לדרך, יצא לאור העולם, יתחיל לעבוד.
ואז…..
ב-99% אחוז… שנייה לפני שעת השין…
הכל נעצר.
נעצר אצלי.
האומץ נעלם. הבטחון נעלם. כל הבעיות שחשבתי שפתרתי צצות לי בראש שוב ומרגישות לא פתורות.
כל הסיבות שחשבתי שזה יעבוד פתאום נראות מנותקות מהמציאות.
אני קופא במקום. לא לוחץ על ההדק.
זה אבסורדי. הרי כבר אין לי מה להפסיד. העבודה נעשה. המאמץ הרגשי כבר הושקע, כבר התאהבתי ברעיון, כבר התייאשתי כאילו הוא נכשל, כבר התגברתי על זה אפילו והמשכתי, עשיתי את העבודה, עשיתי את המשימות.
רק נשאר לירות.
אבל אני עומד במקום, קפוא.
״מה עם הפרוייקט?״ ״מתי אתה משחרר את _____?״ ״מתי נתחיל לראות כסף מ___?״
שואלים אותי המנהלים בחברה.
ואני ממציא תירוצים.
״אה כן, רק צריך לסגור איזה פינה לגביי….״ ו-״כן, רק נשאר לי ל…״
רק איזה סידור אחרון, שפצור אחרון, תיקון קטן, ״רק לכתוב מייל״ ״רק לסיים את העמוד״ ״רק לחבר את הסליקה״
בולשיט.
אני עומד עם האקדח מכוון למטרה, טעון, מכוון בול, נצרה פתוחה, עין בכוונת, והאיקס על המטרה.
קפוא במקום, לא לוחץ.
ממה אני מפחד?
יש לי כרגע לפחות 3 פרוייקטים במצב הזה, אם לא יותר. אני בהכחשה.
ואני ברגע של בהירות נדירה, כאילו איזה וילון הוסט הצידה ואני מקבל הצצה נדירה לתוך חדר בתוך המח שלי, ומבין:
אני מפחד מהכשלון.
אחרי שניםםםם בתחום, אחרי מליון הצלחות ומיליון כשלונות, גם כשאני חשוף לגביהם ומספר לכם חופשי את הכל…
אני עדיין מפחד מהכשלון.
למה?
אני מנסה להסתכל לתוך החדר. מה יש שם שאני כל-כך מפחד ממנו?
אני עושה צעד קדימה ומבעד לדלת הפתוח אני מתחיל לראות:
הבושה. אמרתי לכולם שזה הרעיון הכי גאוני שלי. אם הוא ייכשל האם הם יפסיקו לחשוב שאני חכם?
אני עושה עוד צעד, שחושף עוד חלק של החדר… מאחורי הבושה אני רואה את חשבון הבנק…
מה אם השקעתי זמן וכסף לחינם בפרוייקט?
מה אם הוא לא יכניס כסף?
העובדה שההשקעה כבר נעשתה לא מפריעה לפחד, הוא שם, מתעלם מהעובדות או מההגיון.
זה הכשרון שלו.
אני עושה עוד צעד וכבר ממש קרוב לדלת הפתוחה של החדר, ורואה כבר כמעט את כולו.
אני רואה את ההשפלה. להוציא משהו לאוויר העולם, ולתת לכולם לראות אותו נופל ומתרוקן מאוויר כמו בלון שיצא לו ההליום.
אני רואה את ההשלכות…
את כל מי שלא ירצה לעבוד איתי יותר בגלל הכשלון הזה.
את כל מי שיחשוב ש״איבדתי את זה״
את כל מי שישמח לאיד.
את כל מי שיפרש את הכשלון בצורה עוד יותר גרועה.
את חוסר הבטחון הפנימי שלי, האם באמת איבדתי את ״זה״?
את הביקורות, את האנשים שיגידו שהשתגעתי, שהמחיר יקר, שהערך נמוך…
אני רואה בערימה ענקית בקצה הרחוק את כל מה שיש לי להפסיד… בכל פרוייקט הערימה הזאת גדולה יותר וגורמת לי לרצות לוותר.
אני רואה עוד כמה גושים שחורים בחדר, דברים שאני לא מצליח לפענח. עננים שחורים מרוכזים עם ברקים בפנים שאני לא מצליח לפרש מה הם –
לא מצליח לגייס את הכנות הדרושה כדי לפענח מה עומד שם (אולי כי המח יודע שהידיים כותבות עכשיו ושאתם תגלו).
פחדים, פחדים, פחדים, פחדים.
לא רוצה להתמודד עם זה. קפוא במקום. עוצם עיניים.
ואז מיטל שמה את היד שלה על הכתף שלי. ״תלחץ על ההדק״.
אני לוחץ על SEND.
אני לא טורח לראות עם פגעתי. כבר לא מעניין.
אני מסתובב אליה ונותן לה חיבוק. היא אוהבת אותי בלי קשר לירייה.
המח שלי מתחיל לחשוב על הפרוייקט הבא.
נקסט.
– אדם
נ.ב. הפחד מכשלון הוא טבעי. הוא לא עובר. וקשה לזהות אותו.
אצל חלק הוא מגיע מוקדם, לפני הצעד הראשון. אצל אחרים מאוחר, שנייה לפני הלחיצה על ההדק (רגליים קרות)
רובנו לא שמים לב אליו, חושבים שהסיבה היא משהו אחר, הגיוני, טכני, לא רגשי.
אל תתן לו לשטות בך. אל תתן לו לשלוט בך.
אני רוצה לעזור לך עם זה: לעזור לנתח, לעזור לפרק, לעזור לבחון מה אמיתי ומה לא, לעזור לך לכוון למטרה, ולעזור לך ללחוץ על ההדק.
אני רוצה לעבוד איתך באופן אישי, לעשות ולידציה לרעיונות שלך, לעזור לך לבנות את הפרוייקטים שלך הכי טוב שאפשר:
אם זה בשיווק שותפים, אם זה באמזון, אם זה בעסק שלך, אם זה בכל מיזם שנועד לעשות כסף.
מהרעיון, דרך תכנון, אסטרטגיה, יישום בפועל ואופטימיזציה.
ברמה הכי גבוהה: לנטרל סיכונים, לפרק אתגרים, להתוות מסלול ברור, להשאר בו, ולשעוט אל עבר התוצאות במהירות הכי גבוהה שיש.
על בסיס עובדתי, על בסיסי נסיון, בשיטה מדעית וסיסטמטית, בעקביות, בנחישות ובלי בולשיט.
את הלחיצה הראשונה אני צריך שתעש/י לבד, ״השב״ ולהשאיר לי שם וטלפון עכשיו.
|
|
|
|
