|
אני זוכר שכשהייתי שכיר, שעון חורף היה כמו סוף העולם. הייתי יוצא לעבודה מוקדם כשעוד חושך בחוץ, ויוצא מהמשרד כשכבר חשוך,
או אולי מספיק לראות איזה חצי שעה של אור בדרך הביתה, וזוכר את האור הצהוב-כתום בחלון כשהייתי מגיע הביתה, מסמן לי שהיום… נגמר.
זה משהו שאף פעם לא היה ברור לי, איך עולם שלם מתנהל כשרוב בני האדם מבלים את רוב שעות הערות שלהם, את כל שעות היום המוארות, כמו בספינת עבדים כזאת עם נוגשים…
…חותרים לקצב התופים עד צאת הנשמה.
החלטתי שאני לא מתכוון לחיות ככה, ולכן הקמתי עסק לבניית אתרים שהיה אמור להוציא אותי לחופשי,
רק שמסתבר שבמקום להיות על ספינה אחת עם תוף אחד, קצב אחד, ונוגש אחד שמצליף בי אם אני לא עומד בקצב, כעצמאי הייתי צריך לחתור לקצב של 5 תופים שונים שכל אחד מנגן בקצב אחר, ואני חוטף הצלפות מכל כיוון לא משנה אם אני עומד בקצב או לא…
אז הייתי יכול לבחור את שעות העבודה שלי, אבל מה זה שווה כשאתה בלחץ תמידי, ושלקוחות מתקשרים אליך ב-11 בלילה עם שלל בקשות שרק מורידות את הסיכוי שלך לעמוד בדדליין?
לקח לי הרבה מאוד זמן למצוא דרך החוצה מזה, אבל לקחת לי עוד יותר זמן למצוא את הפתרון שבעיני הוא הפתרון האולטימטיבי.
הדרך להתפרנס באופן שבו אתה באמת שולט בזמן שלך, באמת קובע כמה זמן בא לך לעבוד, והכי חשוב: שמנתקת את הקשר בין הזמן שלך לכסף.
כלומר, שאתה ״משקיע״ זמן, כמו שמשקיעים משקיעים כסף.
כשמשקיע שם כסף על פרוייקט, הוא מצפה לשים את הכסף פעם אחת, ולהתחיל לקבל תשואה חוזרת כל חודש (או כל שנה).
ההגיון שלי הוא שאפשר לעשות את זה גם עם זמן. ואפשר!
להשקיע זמן פעם אחת – ולהתחיל לראות תשואה על מה שעשינו בזמן הזה.
במקום לעבוד בעבודה ולקבל כסף על כל שעה שאני נמצא בעבודה, ובמקום להיות עצמאי ולקבל כסף על השעות שבהן אני עובד עבור לקוח,
להשקיע את הזמן במשהו שמייצר עבורי כסף 24/7, ושדורש רק תחזוקה מינימלית, או השקעה בגדילה.
זאת אומרת שכל פעם שאשקיע עוד זמן באותו פרוייקט, ההכנסות הקבועות שלו יגדלו קצת.
כשלא אשקיע זמן – הוא ימשיך להכניס מינוס פלוס את אותו דבר (בהנחה, שוב, שאני משקיע זמן מינימילי לתחזוקה).
זה מאפשר חופש אדיר, כי זה מאפשר לי מצד אחד לא לעבוד כשאני לא רוצה או לא יכול, ומצד שני – כשאני כן רוצה, לגרום להכנסה שלי כל הזמן לעלות.
ואז כשאני רוצה להפסיק שוב… לצאת לחופשה, לנוח, או אם אני חולה, אני עושה את זה בלי לחץ כי הכסף ממשיך להכנס.
הקורסים שלי שאתם מכירים הם דוגמא נהדרת.
קורס הפושטק מייצר לי הכנסה של מליונים בשנה, ואני עובד עליו מתי שבא לי, כמה שבא לי.
כשאני רוצה, אני מפתח אותו, משפר אותו, ואני יודע שההכנסה שלי ממנו תגדל, וכשאני לא מרגיש טוב, או עסוק בדברים אחרים, או בחופשה, או פשוט לא במצב רוח לחשוב עליו, הוא ממשיך כרגיל.
הפושטק הוא גם דוגמא לא טובה, כי מדובר במשהו שהוא מבחינתי מעבר למקור לכסף, אלא מפעל חיים, ולכן הכנסתי לשם המון דברים שגם מסבכים לי את החיים קצת (שווה את זה בעיני).
אבל מוצרים אחרים פחות מוכרים שלי מייצרים לי הכנסה בלי שאני מתעסק בהם בכלל.
הנה דוגמא של פרוייקט קטנטן שלקח לי פחות משבוע להרים, בכלל לא בעצמי, והניב לי הכנסה לאורך שנים. לא בסדר הגודל של הפושטק, אבל עדיין משכורת קטנה שרק דורשת תחזוקה של פחות משעה בשבוע.
אם אתם רוצים ללמוד לבנות פרוייקטים כאלה, שישחררו אתכם באמת, לעבוד מאיפה שתרצו, מתי שתרצו וכמה שתרצו, בואו תצטרפו אליי פה.
– אדם
נ.ב. אני רוצה לתת לכם חומר למחשבה: בעיתון קראתי הבוקר על יזם שתואר כסיפור הצלחה כי הצליח לגייס כמה מליונים לסטארטאפ שלו.
אני לא מאמין שאלה ההצלחות שאנחנו חוגגים באומת הסטארטאפ.
הוא בעצם הצליח לקבל הלוואה בתנאים נוראיים… (על הנייר – הוא לא מחזיר את ההשקעה אם הוא מפסיד את הכסף, אבל…)
זה כאילו הוא בנה לעצמו ספינת עבדים עם נוגשים שהולכים למרר לו את החיים ב-5-6 השנים הקרובות…
כשאתה מגייס מליון דולר לסטארטאפ, רוב הכסף הולך למשרדים, עובדים (מאוד יקרים בתחום), והוצאות, והיזם רק מקווה מקווה שבתוך 4-5-6 שנים יהיה אקזיט ואז הוא יתעשר.
אבל ברוב המקרים זה לא קורה, אז אתה עובד 5-6 שנים בתנאים פחות טובים משל העובדים שלך, עם אחריות מטורפת, עם משקיעים שיושבים לך על הצוואר כי הם שמו המון כסף ומרגישים שאתה שייך להם, ואתה לא יכול לצאת כי ההשקעה שלהם מחייבת אותך.
בקיצור, מכרת את נשמתך (אולי לא לשטן, אבל גם לא למלאך:)).
לעומת זאת,
חבר טוב שלי, בשיטה שאני מלמד בלגאסי ייצר לעצמו הכנסה של 8 מליון ש״ח בחודש אחד, ואף אחד לא מדבר על זה בעיתונים או בחדשות.
אמנם ה-8 מליון לא נשארו לו בכיס, אבל החלק שכן נשאר לו אחרי מיסים (שזה עדיין מליונים) הוא שלו, בלי חוטים.
חבר אחר שלי עשה השנה מעל 2 מליון ש״ח בשיטה הזו וגם אצלו – מדובר בכסף בבנק, שהוא למעשה כבר השקיע בנדל״ן, ומתחיל להינות מהתשואות לדעתי.
לא רע בשביל בחור צעיר שלפני שנתיים וחצי לא היה בתחום (למעשה נשמתו היתה מכורה והוא הצליח לצאת מזה במקרה).
חבר שלישי שלי עשה מעל מליון ש״ח וכבר משקיע בנדל״ן והוא עוד לא בן 30. לפני שנתיים וחצי הוא עוד עבד במכון כושר.
על ההצלחות האלה אף אחד לא מדבר, הן פחות סקסיות מגיוס של מליון דולר לסטארטאפ, הסיפורים מאחוריהם פחות משעממים, אבל זו הדרך שאני חושב שהיא הנכונה עבור מי שרוצה ללכת על בטוח.
זה לא שכל אחד מצליח בה בוודאות, ולא כל אחד יעשה 8 מליון בחודש אחד, אבל יש בה הרבה הרבה פחות משתנים שמשפיעים על הסיכוי להצליח.
אתה תלוי בפחות אנשים, פחות תלוי במזל, והרבה יותר בשליטה על הפרמטרים שמשפיעים על ההצלחה.
לא צריך לגייס הון ממשקיעים במשך חודשים, ואז להעסיק צבא עובדים ענק ויקר, ללמוד לנהל אותו ולפתח מוצר במשך שנתיים רק כדי לגלות בסוף שאין לו ביקוש, או שמתחרה אחר הקדים אותך בשבוע וגנב את התהילה.
בשיטה של לגאסי אנחנו יודעים מראש מה הסיכוי של כל פרוייקט להצליח, ומכיוון ואנחנו עושים את הפרוייקט בזמן מינימלי (כמו בדוגמא שהראיתי), אם בכל זאת לא הלך לנו – אפשר לנסות שוב ושוב 5 פעמים, 10 פעמים. אם מתמידים, משהו תופס בסוף, ומשם השמיים הם הגבול.
תצטרפו היום, הנחת טרום ההשקה עדיין בתוקף אבל נעלמת בקרוב. זו הזדמנות לחסוך מעל 6,000 ש״ח בהתחלה שלכם.
|
|
|
|
