|
אני לא יודע שום דבר על הרב קרליבך אבל לפי הציטוט הזה נראה לי שהוא כנראה מבין דבר או שניים.
אתמול בדיוק תלמיד סיפר לי בוואטסאפ שהוא בדיוק בדרך לקנות דירה בהון עצמי ושיש לי חלק גדול בהצלחה שלו,
אבל המשפט שתפס אותי דווקא בהודעה שלו היה ״תדע לך שאתה הראשון שנתת לי מוטיבציה לצאת ולכבוש את העולם״.
וזה הפיל לי אסימון:
לא רק ילדים צריכים מישהו שיאמין בהם.
מבוגרים צריכים את זה לא פחות, כי קל מאוד לאמונה בנו להשחק.
קל להאמין בילד, ש״יום אחד״ הוא יהיה כל מה שהוא רק יחלום.
כשאני הייתי ילד אמא שלי באמת האמינה שעד שאהיה בן 18 כבר יהיה שלום ולא אצטרך להתגייס (זה היה נראה כמו עוד כל-כך הרבה זמן כשהייתי בן 6…)
אבל מבוגרים?
אנחנו עושים תכניות לטווח יחסית קרוב, וההימור הבטוח עלינו תמיד יהיה להניח שנכשל.
ובדיוק כמו ילדים –
אנחנו לא יכולים לשאוב 100% מהאנרגיה והאמונה והבטחון שלנו מבפנים.
אנחנו לא יכולים להיות לא-אחראיים, לא יכולים להרשות לעצמנו לחיות בסרט.
אנחנו צריכים להתבסס על סימנים מבחוץ, שמראים לנו אם אנחנו בדרך, מראים לנו מה הסיכוי שלנו, ומה הסיכונים.
ולכן,
אני רוצה להיות זה שיאמין בך.
וזה לא בקטע פלצני או רוחני. ממש לא.
זה כי אני יודע להאמין, דווקא כי אני בנאדם ציני וסקפטי בטירוף.
אני יודע להאמין כי כשאני מאמין במשהו זה על בסיס עובדות, מספרים, ותנאי שטח.
הגשמתי כל חלום שהיה לי, כי ידעתי להפוך אותו לתכנית. (למדתי את זה מוולט דיסני).
אם חסר לך כרגע מישהו שיאמין בך,
אני רוצה לשבת איתך בכיתה אצלנו, ללמד אותך איך בונים תכנית מאפס (לא משנה אם אתה כבר יודע לאן בא לך להגיע או אם אתה רק יודע מאיפה בא לך לברוח)
לבנות יחד איתך תכנית קטנה, לתרגל אותה יחד איתך, ולהאמין בך על בסיס התכנית הקונקרטית הזו ולהראות לך שאתה יכול להאמין בעצמך גם.
נתראה בכיתה? פה משריינים מקום.
יום מדהים, -אדם
נ.ב. אני רוצה להראות לך איך גורמים לאחרים סביבך להאמין גם הם ולהרתם לעזור לך.
תזכיר לי כשנפגש, אוקיי? (זה עליך) 🙂
|
|
|
|