|
מילה מעצבנת.
אנשים לא מבינים את המשמעות שלה.
עבור אנשים רבים, סליחה זה Ctrl+Z. כלומר מין UNDO כזה.
עשיתי משהו והתוצאה לא מצאה חן בעיני, אז אגיד איזה מילה, כאילו לחיצת כפתור תעלים את מה שקרה כמו בקובץ וורד.
לאנשים רבים, ״סליחה״ משמעותה ״אני מצטער על התוצאה של מה שעשיתי״.
או שזו ״סליחת שמיכה״ – הדבר הכי גרוע, אנשים שפשוט אומרים ״סליחה אם פגעתי״ או ״סליחה על כל מה שעשיתי לך״
בעיני – אין דבר עצלני יותר, אמין פחות, ומיותר יותר.
אז בואו נבהיר משהו:
״אני מצטער שאתה מרגיש ככה״ זו לא סליחה. ״אני מצטער שעשיתי X״ זו התקדמות, אבל עדיין לא סליחה במלוא מובן המילה. ״סליחה על הכל״ זה רק להביע צער, זו לא סליחה אמיתית. ״סליחה, אבל [צידוק או הסבר]״ זה יותר בכיוון, אבל לא אפקטיבי.
סליחה אמיתית היא לאמר: ״אני מבין מה עשיתי לא בסדר, מדוע זה פגע בך, ואיך לתקן את המצב – או לפחות לא לחזור על הטעות״
סליחה היא לקיחת אחריות אמיתית על המעשים שלנו, והתוצאות שלהם.
זו הסיבה שקוראים לזה ״חשבון נפש״. זה חשבון לכל דבר. זה חישובים, נוסחאות, משתנים, שברים, כפל וחיסור, עד שמגיעים לתשובה.
וזה מתיש. אבל כשעושים את זה טוב, זה מספק.
אז זה החלק של המבקשים סליחה.
עכשיו בואו נדבר על הסולחים, ופה יש לי מעט מאוד מה ללמד.
אני חלש מאוד בלסלוח.
לא בקטע של ״אני בחיים לא סולח״, אלא באמת בקטע של להבין את המגבלות שלי, אני פשוט לא טוב בזה.
אני לא ממש שומר טינה. אבל אני גם לא ממש נותן צ׳אנסים. עובד על זה. נשבע.
מה שאני כן יכול להגיד, זה שרוב האנשים לא תופסים נכון גם את הקונספט של לסלוח.
אנשים חושבים שלסלוח זה לעשות משהו עבור מי שפגע בנו.
זה לא.
לסלוח זו אחת המתנות המדהימות שאנחנו יכולים להעניק לעצמנו – ביום כיפור, ובכלל.
זה קונספט התפתחות אישי גאוני, עצמתי – וקשה לתפיסה ויישום (אולי רק לי? אבל לא נראה לי).
מדהים שהדת קלטה את זה בערך מליון שנה לפני טוני רובינס 😉 (כן כן אני מבין את הסתירה הלוגית במשפט הזה חחח:) – לא נכנס לשם).
לסלוח זה לשחרר. לסלוח זה להשתחרר מהעבר, ממה שקרה.
להבין שבני אדם משתנים, שתקופות משתנות, שאינטרסים משתנים, ושדפוסים נשברים.
להבין שזה שמישהו פגע בך פעם אחת (או מאה) לא אומר שהוא בהכרח יפגע שוב.
(אין לכם מושג כמה גדול הפער בין היכולת שלי לכתוב את זה לבין היכולת שלי להפנים את זה ולהצליח להפוך את זה ליישום)
לסלוח זה להוריד מעצמנו כעס גדול שאנחנו סוחבים, או אכזבה גדולה שמעכבת אותנו.
להוציא את האבן מהתיק, ולהרגיש קלילים ושמחים יותר.
זה להפסיק להעניש את עצמנו על משהו שעשו לנו.
זה להפסיק להרגיש קורבן.
וזה קשה מאוד לעשות את זה. אבל זה שווה את ההשקעה (אני חושב).
זהו.
צום קל למי שצם, תזהרו בכבישים מי שלא, וגמר חתימה טובה.
-אדם
נ.ב. כמו שאתם מבינים אני לא בעניין של לבקש מכם סליחה, כי אני מעדיף לבקש סליחה על דברים קונקרטיים שאני מסוגל לקחת עליהם אחריות.
(אני גם מאוד ישיר כשאני לא מרגיש שאני צריך לבקש סליחה, וזה לפעמים פוגע).
אז אם אתם מרגישים שאני חייב לכם סליחה, אשמח לשמוע מכם באופן אישי.
|
|
|
|