|
אני שומע את השאלה הזו הרבה, והיא מובנת.
הרי אני באתי ואמרתי לך לבחור נושא שאין לך מושג בו, למצוא מידע*, לארוז אותו בקבצים, ולמכור אותו לאנשים כדי לעשות כסף בקלות*.
אז לגיטימי שבראש שלך תהדהד השאלה… ״למה שמישהו ישלם לי אם המידע נמצא באינטרנט בחינם???״
אז אני רוצה להסביר את זה שוב. ולאפשר לך הצצה נדירה למאחורי הקלעים של התחום.
נתחיל:
אנשים לא רוצים מידע, וכשאני אומר לך לבנות נכס דיגיטלי שמבוסס על מוצר מידע, מה שאני מלמד אותך זה לא למכור מידע בכלל.
מה שהלקוחות משלמים עליו הוא עבודת המחקר שלך.
כשאני מוכר מוצר מידע, הנה מה שאני בעצם עושה:
1. מאתר בעיה שיש להרבה אנשים 2. מוצא לה את הפתרון 3. מוכר את הפתרון הזה
אני לא צריך להיות מומחה בשביל זה, וגם לא צריך להתחזות או להציג את עצמי כמומחה.
אני רק צריך להגיש להם את הפתרון על מגש, והם ישמחו לשלם, ואחרי שהם שילמו גם ירגישו שהם קיבלו תמורה מלאה לכסף שם שילמו, ויודו לי.
כשהדגמתי בשידור חי איך אני עושה מוצר מאפס בתחום שאני לא מבין בו, ראינו כמה בעיייתי המידע שיש באינטרנט בחינם.
יש איתו כמה בעיות: 1. קודם כל יש מלאאאאאאאא מידע. יותר מידי, אם תשאלו אותי.
כשאני צריך פתרון דחוף לבעיה שיש לי, אני לא רוצה להתחיל לנבור ב-700 כתבות, ו-50 סרטוני וידאו, ו-30 בלוגים.
אפילו אם תחפשו עכשיו מתכון לעוגה שאתם רוצים להכין הערב…. חפשו רגע בגוגל ״מתכון עוגת שוקולד״. כמה מתכונים מצאתם?
ניסיתי את זה עכשיו… 511,000 תוצאות.
פאק דיס שיט, איך אני בוחר מתכון? איך אני אדע שהמתכון שבחרתי הוא באמת טוב? איך אדע שאין בו מרכיבים שאני לא יכול להשיג? שהוא לטעמי? שהוא באמת קל להכנה כמו שמי שכתב אותו טוען, או שהוא סתם?
2. אמינות. הבעיה השנייה עם המידע בגוגל הוא שאין לנו מושג מה רמת האמינות שלו.
כל אחד יכול לכתוב באינטרנט כל דבר.
בהדגמה שעשיתי בשידור חיפשנו טיפים לראיונות עבודה. זה היה נראה כאילו מישהו אחד כתב פעם 10 טיפים על זה, ואז 700 אנשים אחרים העתיקו את אותם טיפים במילים שלהם, שכל הכתבות שמצאנו גם בעברית וגם באנגלית היו אותם 10 טיפים…
שאנחנו גם לא מצאנו דרך לאמת אם הם טיפים טובים או לא, אם הם עובדים או לא, אם הם מבוססים מחקרית או סתם רעיונות, מה ההשפעה האמיתית שלהם על הסיכוי שלי להתקבל לעבודה…. וכו׳..
בקיצור, המידע שנמצא ברשת בחינם הוא מידע זבל, וכשהוא לא זבל, אין לנו דרך לדעת את זה.
לכן אנשים מוכנים לשלם על מוצרי מידע. נקודה.
תשאל את הבנקאי האישי שלי איתן 🙂 הוא ראה הרבה אפסים בחשבון הבנק שלי. יותר מזה, כבר הפסנו לספור את האפסים, והתחלנו לספור את הפסיקים 🙂 (תחשבו על זה שנייה חחח).
תשאלו את עידן וולר שגם לו יש פסיקים בחשבון בנק, תשאלו את ג׳ניה רומסקי, תשאלו את דמיאן מיכאלי, את יוסי ובן קליין, את הדר אשוח ושליו יפרח, את אסי אפשטיין, את גיל אורלי, את (רציתי לקשר את כל השמות האלה אבל אני עצלן, אז חפשו בגוגל).
כל האנשים פה ראו כבר מעל 6 ספרות, ורובם מעל מליון ש״ח ממוצרי מידע, וכולם נכנסו לתחום ממש לאחרונה. ולכולם עזרתי בדרך כזו או אחרת להגיע לשם אז אני יודע שהמספרים אמיתיים.
אז עכשיו ברור לך שאנשים קונים מוצרי מידע. זו המציאות. נקודה.
אבל עכשיו עולה לך הפחד שאולי זה לא מהסיבה שאמרתי, אלא פשוט כי כל החבר׳ה האלה, כמוני, יודעים לשווק טוב מאוד, ״למכור קרח לאסקימוסים״, ולשכנע פתיים לרכוש בכסף מידע שקיים בחינם.
התשובה האמיתית היא, שכן, אם יש מישהו שמסוגל למכור קרח לאסקימוסים, זה אנחנו.
וכן, אמנם לא כל המידע שאנחנו מוכרים, אבל הרבה ממנו נמצא בחינם באינטרנט.
אבל הלקוחות שלנו הם לא פתיים, הם למעשה, ברובם, השכבה היותר חכמה באוכלוסיה, זו שמבינה שזמן שווה כסף ומעדיפה לקבל מידע איכותי, מסודר, בדוק, מאשר לטחון שעות בגוגל ולקבל מידע סוג ב׳.
והם מרוצים.
איך אני יודע את זה?
אפשר לעשות מליון סקרים של שביעות רצון שקל להטות או לפרשן בכל מיני צורות.
לכן אני מסתמך על נתון אחד בלבד כשאני רוצה להבין מה המצב האמיתי:
פשוט מאוד: כולנו בשלב כזה או אחר הצענו אפשרות לקבל החזר כספי למי שלא מרוצה מהמוצרים שלנו (אני כבר הפסקתי, כי אני לא זקוק לזה יותר).
באופן גורף, אחוז ההחזרות בקרב כל החבר׳ה שלנו, כאשר ישנה אפשרות של החזר כספי, ותלוי בהצעה ובמוצר הספציפי נע בין 2%-25%.
בתעשיית מוצרי המידע בארה״ב, 20% נחשב אחוז סביר שיש לשאוף אליו, ולמעשה אפילו נהוג לומר שאם יש לך פחות החזרות מ-20%, כנראה שלא שיווקת טוב מספיק.
לכן כשאני מלמד להכין מוצרים דיגיטליים אני מלמד לקחת בחשבון שבערך 20% מהכסף שנכנס לא באמת שלך עד סוף תקופת ההחזרים (בד״כ 14-30 יום).
כן, כשתגיע ל-10,000 (זה האיזור שאני נמצא בו היום בערך), זה אומר שיהיו לך תיאורטית 2,000 איש לא מרוצים.
זה נשמע המון… אבל כשאתה חושב על זה שיש 8,000 איש שהיו מספיק מרוצים כדי לא לבקש בחזרה 1,000 ש״ח אפילו שהם יכלו… אתה מבין שאנשים מרגישים טוב עם הכסף שהם נתנו לך.
ואם תסתכלו על כל החבר׳ה שהזכרתי פה למעלה, חוץ משניים ממש חדשים שרק התחילו, אתם תראו שיש להם אלפי לקוחות מרוצים בטירוף.
כקבוצה,
למדנו יחד בדיוק איך גורמים ללקוחות להיות מרוצים. אצלנו באופן ספציפי זה חשוב במיוחד כי השמות שלנו מוטבעים על המוצרים שלנו, כולם יודעים שהפושטק זה אדם טל, לדוגמא.
אני לא אומר שאצלכם, אם תבחרו לעשות מוצר ללא השם שלכם עליו זה לא חשוב.
זה חשוב מאוד, גם כדי שיהיו לכם חיים קלים, גם כדי לישון בלילה טוב, וגם כדי להמשיך למכור הרבה.
וזה נהיה חשוב ככל שיש לכם יותר ויותר לקוחות.
ואנחנו אחרי נסיון משותף עם עשרות אלפי לקוחות, למדנו בדיוק איך לבנות את הקורסים שלנו כדי להזדקק למינימום עבודה בטיפול, וגם כדי להשאיר את אחוזי שביעות הרצון גבוהים מהממוצע בהרבה, ואנחנו מעלים את הנתונים כל שנה.
אם אתם רוצים ללמוד את כל הדברים האלה ממני, וזאת ההזדמנות שלכם לעשות את זה ב-6,000 ש״ח פחות ממה שישלם מי שיצטרף מאוחר (וגם יקבל פחות מכם).
זה לא מידע שתמצאו בחינם באינטרנט. לפחות לא את ה-10% החשובים, ״הרוטב הסודי״.
זה לא מידע שתמצאו גם בתשלום (לפחות לא בעברית), כי אף אחד בארץ שמלמד את זה לא צבר את הנסיון שאני צברתי בתחום – גם מוצרים בארץ, גם בחו״ל, גם בתחומים שאני מכיר, גם בתחומים שלא, גם מוצרים שמייצרים מליונים, גם מוצרים שמייצרים הכנסה צנועה וחודשית על טייס אוטומטי (כמו זה: 5,000 בחודש ממוצר מידע – מקרה מבחן) גם משפכי שיווק תמידיים, גם השקות נקודתיות, ובסה״כ מעל 20 מוצרי מידע משלי, ועוד רבים רבים של אחרים שהייתי מעורב בהם (למעשה כמעט כל מוצר מידע בתעשייה שלנו שייצר מעל מליון ש״ח – הייתי מעורב בזה בדרך כזו או אחרת והייתי אחראי באופן ישיר ומדיד לאחוזניכר מהמכירות שלו).
לא משנה אם יש לך כבר מוצר מידע, אם יש לך אחד בקנה, או ששמעת על התחום הזה רק השבוע ובא לך לנסות להרוויח בו כסף, תכנית לגאסי היא משהו שחובה שיהיה לך על המדף ועכשיו זה הזמן לשריין לעצמך ״עותק״ / ״מקום״ בשבריר מהמחיר המלא שבה היא תמכר במחזור הבא (שאני לא יודע מתי יהיה).
– אדם
נ.ב. * בצורה חוקית ואתית שנותנת ערך מוסף ללקוח. הסברתי את זה בשידורים ואני מלמד את זה בקורס שלי. |
|
|
|