מפחד ממך

זה כבר כמה ימים, אולי שבוע.

מעצבן רצח,

אני שונא להרגיש ככה.

קל לקטלג את ההרגשה

תחת ״חרדה״ או ״דכאון״,

אבל קשה להגדיר מה זה בדיוק.

אין לי כח.

משימות שבא לי לעשות ואני רוצה לעשות – לא קורות.

משימות שלא בא לי? אין סי-פאקינג-כוי.

הבטחון נעלם.

מפחד להוציא לכם מיילים.

(אתם לא מרגישים כי תזמנתי מראש כמה מיילים שבוע שעבר).

אתם יודעים שאני כותב לכם חופשי,

מדבר אתכם פתוח לגמרי (כמו עכשיו),

ופתאום אף מייל לא נראה לי טוב מספיק כדי לשלוח,

או שנראה לי מפחיד לשתף, 

ואני דואג מה יחשבו או איך זה יהרוס לי את העסק.

אני גם פסימי כל הזמן,

לא מצליח לראות שום דבר חיובי בכל פעולה

(מה שתורם לזה שאין לי כח לעשות דברים שרק חיכיתי לעשות שבוע קודם).

כל דבר שלילי נראה עצום,

ומרגיש כאילו הסוף הגיע (הסוף של מה? לא ברור).

דברים חיוביים נראים חסרי משמעות.

ואני מנסה לעקוף את זה.

מנסה לעשות כאילו זה לא שם,

ולהמשיך רגיל – 

לקום,

להתיישב בבית קפה,

להכריח את עצמי להתגבר על הפחד ולכתוב מייל,

אבל אז נתקל בעוד מכשול:

ערפל במח – 

עד שהצלחתי לגייס את האומץ,

אני לא זוכר מה רציתי להגיד או לעשות 

ואיך לנסח את זה בצורה נורמלית,

ואז חוזר החוסר בטחון…

לא רואים עליי.

אני מתפקד,

קם בבוקר,

מדבר עם אנשים,

קופץ למשרד,

מחייך,

צוחק.

אבל בפנים מרגיש כמו גחלים ששפכו עליהם מים,

אפור כזה, מתפורר.

אני כבר לא נבהל,

אני יודע שזה יעבור, אולי מחר אולי עוד שבוע.

אני יודע להוציא מזה את המיטב.

אבל זה מעצבן,

ואני שונא את זה,

ובא לי כבר זה יעבור.

קצת כמו טיפול שיניים או משהו 🙂

זהו,

זה המייל היחידי שהצלחתי לכתוב לכם היום,

אז רק כדי שהוא לא יהיה סתם לגמרי,

הנה החלק של הפרסומת:

תקנו ממני קורס.

זה לא יגרום לי להרגיש יותר טוב היום,

אבל אם אתם מרגישים לפעמים כמוני,

אולי זה יעזור לכם להרגיש יותר טוב מתישהו 🙂 חחח

אבל ברצינות,

העובדה שיש לי את החופש להיות בדאון הזה,

כמה זמן שהוא לא ייקח,

ושדאגתי להיות מוקף בחיי רק באנשים שמבינים

ושלא דורשים ממני דברים כשאני לא מסוגל

לספק את הסחורה…

…עוזרת המון במצבים האלה.

כי עכשיו יכולתי להיות בסבל נוראי אם הייתי

במצב שבו אני חייב לתפקד ואין לי ברירה,

לרקוד לפי חליל של מישהו אחר,

שמחליט איפה אני צריך להיות ומתי.

אם אתם בסבל כזה עכשיו ורוצים דרך החוצה,

היועצים שלי ישמחו להושיט לכם קרש הצלה.

תשאירו לי שם וטלפון במייל חוזר והם ידברו אתכם.

-אדם

נ.ב. אם אתם חדשים פה ולא מכירים 

את הסיפור שלי, תתחילו מהסרטון רקע הקצר הזה, ותעברו לסרטון הזה.

(אם אהבתם אולי תרצו לראות גם את החלק השלישי אח״״כ, אז הנה כל הסדרה)