נוודים דיגיטליים או עבדים דיגיטליים?

(כן, עוד מייל שמבאס נוודים דיגיטליים)

לאחרונה נראה שחלום הנוודות הדיגיטלית

כל כך משגע אנשים שהם מוכנים לעשות

הכל כדי לברוח מהמשרד –

ולעבוד בעבודות משעממות שהם שונאים בין הטיסות.

 

אנחנו רואים את זה כל הזמן:

נוודים שקירקעו את עצמם חזרה בארץ כי נמאס להם…

 

קבוצות הנוודים מלאות בטיפים של איך לחסוך שקל לשקל…

 

ואפילו נוודים שתקועים רק במדינות עולם שלישי

ומשוויצים בתמונות חופים באינסטגרם בזמן שהם

מגיעים אלינו אומללים כי הם בלחץ מכל מה שקורה בין התמונות האלה –

 

העבודה עצמה, הלחץ, הדדליינים, הכסף שלא מספיק – והשעמום.

 

הם מתחילים להבין שהלייקים מלאי-הקנאה

באינסטה אולי לא ממש שווים את הסיוט.

 

——-

 

ויש זן אחר של נוודים דיגיטליים:

 

הם מרוויחים טוב (אפילו מאוד).

הם רגועים. הם שולטים בזמן שלהם באמת.

 

הם קובעים לעצמם את הדדליינים,

מסביב לתכניות, הטיסות והטיולים – אף אחד לא מכתיב להם.

 

הם לא חייבים דין וחשבון לאף אחד

למעט האחריות שהם מחליטים מראש לקחת, אם בכלל.

 

והעבודה שלהם מלאה אתגרים מעניינים,

ומייצרת להם תחושת סיפוק שנובעת מהידיעה

שהם מספקים ערך עצום לעולם (ומתוגמלים בהתאם).

 

הם בונים את החיים שלהם בשאיפה

לעצמאות כלכלית אמיתית –

 

בכל יום שהם עובדים הם מייצרים גם כסף לעכשיו,

וגם הכנסות חוזרות עתידיות שישרתו אותם בימים

שהם לא עובדים, או אם חס וחלילה קורה משהו.

 

והם רגועים כי הם יודעים שהם נהנים מההווה

אבל גם דואגים לעתיד שלהם בו-זמנית.

 

מה הם עושים בדיוק?

הם סמוראים דיגיטליים.

כתבתי לכם על זה כאן.

 

החיים יפים,

אדם

 

נ.ב.

בעמוד תמצאו פרטים על תכנית חדשה לגמרי

שפתחנו החודש לראשונה – ואולי לאחרונה –

וההרשמה אליה נסגרת בימים אלה!