|
יש שני סוגים של אנשים:
כאלה שלא בא להם לקום בבוקר, וכאלה שקופצים מהמיטה כמו קפיץ בהתרגשות לקראת היום.
אם הייתם שואלים אותי כשהייתי צעיר מה ההבדל ביניהם, הייתי אומר: כ ס ף – מ א ד ר פ א ק ר – כ ס ף !
״אם אתה צריך לעבוד זה בעסה – כדי שיהיה לך כיף אתה צריך מספיק כסף כדי לא לעבוד״
ואז עשיתי כסף – ״מספיק״ כסף. ועדיין לא היה בא לי לקום.
מסתבר….
שמה שקובע אם אתה קופץ מהמיטה או לא – זה המשימות שיש לך לעשות היום.
אם אלה משימות שלא כיף לך ואתה עושה אותן רק כדי לשרוד – ברור שבא לך להשאר בעולם החלומות.
אבל אם אלה משימות שמרגשות אותך, ממלאות אותך גאווה ותחושת הישג – אז אתה לא יכול לחכות לקום.
(וכשאתה לא חייב לעבוד, לפעמים פשוט אין לך בשביל מה לקום, ובעיני זה עצוב).
שלא ישתמע אחרת – יש ימים שיש לי דברים ביומן שאין. לי. ***. להתמודד. איתם.
בדיוק כמו שכסף לא קונה אושר – אין עולם מושלם שבו הכל ורוד כל הזמן.
אבל אם אתה קם כל בוקר מחדש למשהו שלא עושה לך כלום… מגיע לך יותר.
וכן, אני גם חושב שזה הכרחי שהדבר הזה יתמוך כלכלית באורח החיים שאתה רוצה לחיות.
אני לא בעד אמנים מורעבים, ולא מאמין שעוני קונה אושר.
אני רוצה להזמין אותך אליי מחר לכיתה לבנות אסטרטגיית יציאה – וגשר אל עבר חיים שמעוצבים כמו שהיית רוצה:
לעשות לאורך היום דברים שגורמים לך לקפוץ מהמיטה בבוקר, ולחיות מהם בלי לוותר על רמת המחייה שרצית.
|
|
|
|