|
אני לא אוהב שאומרים לי מה לחשוב,
אז קחו את זה בתור הצעה בלבד.
(זהירות, מייל ארוך – ואין לינק בסוף).
——-
השואה היא דבר נורא.
אבל זה קרה, אי-אפשר לשנות את זה.
רק ללמוד ולהפיק מה שאפשר.
בשנים האחרונות, בצפירה,
אני נזכר בויקטור פרנקל.
ויקטור היה אסיר באושוויץ,
וראה את אשתו והוריו מתים.
לאחר השואה כתב ספר בשם
“האדם מחפש משמעות”, שהפך
לרב-מכר.
הספר הזה בין היתר הוביל
של קונספט בשם Gratitude Journal.
בעברית – ״יומן הכרת-תודה״.
הקונספט פשוט:
לרשום כל יום כמה דברים קטנים
שאתה אסיר תודה עבורם.
עכשיו חשוב להבין שני דברים:
——————————
דבר חשוב ראשון:
——————————
(זה הולך להכעיס כמה אנשים מתחום
ההתפתחות האישית, שהוא תחום נהדר
אבל מלא בבולשיט)
א. ״הסוד״ הוא ספר מטופש, לדעתי.
ב. ״חוק המשיכה” (״Law of attraction״)
הוא המצאה מקסימה, שלצערי הגדול
אין לה שום בסיס מציאותי.
״תחשוב חיובי וזה יתגשם כי ככה היקום עובד״ –
זו אמונה מטופשת ומסוכנת, ויותר חשוב:
תגידו את זה לאסיר במחנה ריכוז…
ונראה אם זה ישנה במשהו את המציאות…
אבל!
ציטוט מוויקיפדיה ברשותכם:
Empirical research suggests that keeping a gratitude journal has a positive effect on one’s psychological, physical, and emotional well being. Regularly recording 3-10 things that one is grateful for can improve and strengthen one’s physical and psychological health.
בעברית:
מחקרים הראו באופן אמפירי שלהקדיש
3-10 דק׳ ביום לתיעוד של דברים שאתה
מכיר תודה עבורם, גורם להשפעה חיובית
על איכות החיים מבחינה פיזית, פסיכולוגית ונפשית.
אז עם זה אי אפשר להתווכח.
——————————
הדבר השני שחשוב להבין:
——————————
אם ויקטור פרנקל הצליח למצוא דברים
חיוביים להתרכז בהם ולהכיר תודה עבורם
באופן יום-יומי…
באשוויץ…
אחרי שההורים שלו ניספו…
ואשתו גם…
אני חושב שזה יהיה בלתי נסלח אם
מישהו מאיתנו ירגיש שהוא לא מסוגל
למצוא 2-3 דברים כל בוקר להודות עליהם.
אז אין תירוצים.
——————————
הצפירה
——————————
בכל שנה, בצפירה, יש לי שתי אפשרויות:
לדמיין ערימת גופות ולהרגיש קורבן וייאוש
– או –
להתחזק ולהפיק חוסן נפשי ממה שבני
המשפחה שלנו עברו באירופה ומחוץ לה.
אני בוחר באופציה השנייה, אבל זה לשיקולך.
– אדם
|
|
|
|