עקב האכילס של קורס הפושטק.

יאללה, אם כבר אני בשוונג של וידויים אישיים.

 

בואו נציץ שנייה לקישקע של העסק שלי והדברים שמפריעים לי.

 

אז ככה.

 

אתם כבר יודעים שמפעל החיים שלי זה קורס שנקרא ״הפושטק״.

 

קורס מדהים, שהוצאתי במקום ב-2014 (נראה לי), ונהיה להיט תוך שנייה.

 

טונות של תלמידים.

 

חלק גם טסו גבוה מאוד בזכות הקורס.

 

אבל הרבה לא.

 

אז רוב האנשים היו מתמקדמים באלה שטסו, וחוקרים את ההצלחות שלהם.

 

אני איש דכאוני ופראנואיד אז הלכתי דווקא להתחפר באלה שלא.

 

זה עשה לי המון רע,

 

זה קשה,

 

זה כואב.

 

להתמודד פנים מול פנים עם מה שלא עובד לך,

 

להסתכל במראה כשאתה לא במיטבך,

 

כשאתה חבול ופצוע ומכוער ושמן.

 

לנעוץ מבט בעצמך ולא להסיט את המבט.

 

קשה.

 

אבל שווה רצח.

 

כי לקחתי כל סיבה אפשרית לא להצליח עם הקורס,

 

וניגשתי לתקן אותה.

 

היו דברים שהיו נראים כאילו אי אפשר לתקן אותם.

 

והיו מצבים שתפסתי את הראש ואמרתי:

 

״אדם, תרגע, אתה לא חייב לפתור הכל – נתת את כל המידע בקורס, אל תשכח שהאחריות להצליח היא לא עליך היא על התלמידים, אתה עשית את שלך״.

 

אבל אדם הפרנואיד הפרפקציוניסט מבפנים לא הסתפק בתשובה הזאת.

 

אדם לא אוהב להיות מקום שני

 

אדם לא אוהב ״כמעט״

 

ואדם לא אוהב תירוצים.

 

 

והכי הרבה – ברגע שאומרים לאדם את המילים ״בלתי אפשרי״ הוא נכנס ל- BEAST MODE,

 

ולא יכול ללכת לישון עד שהוא מוכיח לעולם שזה כן אפשרי.

 

כי הוא זוכר שאמרו לאחים רייט פעם שבני אדם לעולם לא יוכלו לעוף,

 

והם בכל זאת המציאו מטוס.

 

 

 

(לפני שאתם ממשיכים…..        —-> זה הזמן להגיד שהמייל הזה לא נועד למכור לכם את הפושטק, הרשמה סגורה כרגע).

 

 

 

…אז פתרתי עוד בעיה בלתי אפשרית,

 

ועוד אחת קטנה,

 

ועוד אחת.

 

ועם השנים הגרענו לגרסא 5.0 של הקורס.

 

כמובן, כל מי שהיה בקורס קודם קיבל את הגרסאות החדשות,

 

וגרסא 5.0 היתה מפץ גדול כי כבר באמת זה נהיה מצב מאוד פשוט:

 

 

מי שמיישם, מי שעושה מה שאני אומר, ומתמיד – מצליח. נקודה.

 

כל יום בקבוצת הוואטסאפ מישהו חולק סיפור הצלחה,

 

וזה סטטיסטית אומר שיש לפחות 10 סיפורי הצלחה כל יום כי רק עשירית חולקים.

 

 

אבל אני עדיין לא מרוצה.

 

 

כלומר, החלק הלוגי שלי מרוצה: אני הנאמבר 1 בארץ,

 

אחד הקורסים הטובים בעולם בתחום ללא ספק (חבל שהכל בעברית כי היינו יכולים להטיס את זה בחו״ל בטירוף, אבל זה לא מעניין אותי כרגע),

 

קהילה מטורפת שעוזרת, 

 

(שוב, מזכיר לכם, אי אפשר להצטרף אני לא מוכר לכם פה את הקורס אני חולק אתכם את המחשבות הכנות שלי).

 

כלים שעוזרים לאנשים ליישם,

 

ועוד ועוד.

 

 

אבל אדם הפרנואיד הקטן בפנים עדיין אומר ״אפשר עוד״.

 

 

אז הוא מחפש איפה עדיין יש בעיה.

 

איפה יש עוד משהו לפתור.

 

מי עדיין לא מצליח גם עכשיו?

 

ומצאתי משהו.

 

משהו שהתעלמתי ממנו כי חשבתי, שוב, שבלתי אפשרי לעשות בנידון כלום.

 

 

אז נחזור למשפט שאמרתי מקודם:

 

מי שמיישם – מצליח. נקודה.

 

אז מה עוד אני כבר יכול לשפר?

 

כל מה שבשליטה שלי עשיתי.

 

יישום זה כבר עניין של התלמידים.

 

 

 

 

״אבל אבל אבל אבל אבל… אני יכול להביא את הסוס לשוקת אבל לא להכריח אותו לשתו….״

 

 

אז מה עושים עם מי שלא מיישם?

 

מכריחים אותו ליישם.

 

איך עושים את זה?

 

אז נכנסתי לבדוק. הלא-מיישמים נחלקים לשניים:

 

המעפנים, וגיבורים הסמויים.

 

המעפנים הם האבודים. הם החמורים שאתה יכול להביא למים והם כל-כך עקשנים שהם לא ישתו גם אם תסביר להם 100 פעם שבלי לשתות הם ימותו מהתייבשות. 

 

אלה האנשים שימותו מהתייבשות.

 

איתם אין הרבה מה לעשות, השיטה שלי היתה להחזיר להם את הכסף, ועכשיו היא פשוט לנסות עוד יותר טוב לזהות אותם מראש ולא להכניס אותם לקורס.

 

אבל הסוג השני… פה טמון אוצר.

 

אוצר לאומי.

 

הגיבורים הסמויים הם מצליחנים מטורפים, שרק לא יודעים את זה עדיין, וקבורים תחת איזה מעטה שמסתיר אותם.

 

הם מוכשרים, 

 

הם חיוביים,

 

הם בני אדם טובים,

 

והם רוצים להצליח, ומבינים שהדרך לשם היא מידע טוב, והדרכה טובה.

 

רק משהו מפריע להם, והם לא מיישמים.

 

 

בדקתי.

 

ב-99% מהמקרים מה שמפריע להם,

 

זה זמן.

 

אין להם זמן לעשות.

 

או יותר נכון: אין להם כח.

 

כי לכולנו יש זמן, כולנו יכולים למצוא זמן.

 

גם אם אתה עובד בשתי עבודות ויש לך 5 ילדים,

 

אתה יכול למצוא שעה או שעתיים בשבוע ליישם.

 

 

אבל כשמגיעה השעה, 

 

אתה מתיישב מול המחשב,

 

ונרדם על המקלדת,

 

ומתעורר לראות מסך שכתוב בו

 

24עקלןֿ]דגכחבפ30עח׳],פעןחע,פק4ןיעפ249עעםחעחעעעעעעע3ר55545444444

דגכפןחרע0פ9ןוחרעפםח4332rfp90909dusdfji4434

35י3י]ם3ן-9ן-59ןערק09וגדכוגכ8ג8כ7קא43חפעח׳פעח,9גבו044

5י4י4׳קכ׳9כק0כ943ח35ח34חא34םאןחכןםרקחכקכלעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעדדד

 

ובא לך לבעוט במסך

 

כי אתה לא מאמין שהשעה היחידה

 

שהיתה לך כדי לעשות משהו טוב עם החיים שלך….

 

הלכה.

 

תראו,

 

מטרת העל שלי היא לייצר 100 מליונרים.

 

זה לא משהו שעושים תוך יום, חודש או שנה.

 

אבל אני גם מאוד חסר סבלנות.

 

המטרה שלי היא לא ״למכור 1000 חתיכות של הפושטק״.

 

(כן, זו מטרה, אבל היא מטרת ביניים).

 

ולא המטרה שלי היא לא פילנטרופית,

 

ולא שליחות ולא כל הבולשיט הרוחני,

 

אני רוצה 100 מליונרים כי אני אינטרסט,

 

ואני יודע שזה יביא אותי ליעד הכלכלי שלי

 

של 250 מליון.

 

 

אז זה אומר שאני לא חושב על המוצרים

 

שלי במובן של ״מה יספק את הקהל״

 

או מה יגרום ללקוח להרגיש מרוצה,

 

אלא במונחים של ״מה יכריח אותם לקבל תוצאות״.

 

 

בגלל זה קורס הפושטק נפתח במיני-קורס על ניהול זמן.

 

 

אבל לאחרונה הרגשתי שהגיע הזמן

 

לקחת את הנושא הזה ברצינות, 

 

וכמו שבפושטק עברתי מלתת סתם תיאוריה,

 

ללבנות מערכת שמכריחה אותך להצליח,

 

 

 

החלטתי שהגיע הזמן לעשות את אותו

 

הדבר עם ניהול זמן וניהול אנרגיה,

 

ולבנות מערכת שמכריחה אנשים

 

להתנהל טוב יותר ולהיות עייפים פחות.

 

 

החלטתי שאם אני אקח את מה שלמדתי

 

מהשיפורים בפושטק על לתת תוצאות,

 

לעולם ניהול הזמן – 

 

 

ונגיד ש-1000 מתוך 4000 תלמידי הפושטק

 

ירכשו את התכנית הזאת, 

 

 

ונגיד שהתכנית תפנה לכל אחד מהם *רק*

 

שעה אחת בשבוע (מאמין שאפשר הרבה הרבה יותר)

 

 

אז במצטבר,

 

כל שבוע הפושטק יהיה מיושם 1,000 שעות יותר

 

מכרגע.

 

 

תחשבו כמה מהר זה יקדם אותי למטרות שלי.

 

(שוב, פאק יו, אני אנוכי לגמרי, לא עושה את זה בשבילכם, אתם מרוויחים אבל רק כי אני מתקדם לעבר המטרות שלי)

 

 

שלא לדבר על זה שכל אחד בעולם צריך ניהול זמן,

 

אז זה אחלה ביזנס גם למי שלא פושטק. 

 

כל אחד יוכל לנצל את זה למטרות שהוא רוצה – 

 

ללמוד שיווק שותפים עם מישהו אחר,

 

או להקים עסק,

 

או להתקדם בעבודה

 

או למצוא יותר זמן לילדים/אשה/תחביב…

 

 

 

 

הרמתי קורס שאני מאמין שהולך לתת מענה לבעיה הזו.

 

הוא עדיין חדש,

 

אז עדיין אין לי הוכחות,

 

אבל אני מתחיל אותו מנקודת פתיחה מאוד טובה:

 

1. אני מנהל זמן באמת טוב, ולראייה הספקתי כפול מרוב בגני גילי, אם לא כפול עשר.

 

2. אחרי שיצרתי מליון קורסים דיגיטליים, אני ממש טוב בזה

 

3. משבר ניהול זמן וחסרונות נפשיים שלי גורמים לי להיות ״במינוס״ בניהול זמן.

 

   כלומר אני מצליח להבין ולהזדהות עם הבעיות הכי קשות בנושא,

 

   ואם אני מצליח, אז כנראה שאני יודע מה אני עושה

 

4. אחרי 5 גרסאות של הפושטק, אני יודע לתת תוצאות באמצעות קורס דיגיטלי, נקודה.

 

 

מצד שני זה עדיין מחזור 1.0 ואין לי הוכחות,

 

לכן בתור התחלה אני מתמחר אותו במחיר 

 

הרבה הרבה יותר נמוך ממה שהוא צריך להמכר בו.

 

 

אבל המחיר יעלה…

 

ומהר.

 

כי אנחנו כבר בדרך ל-1000 פושטקים שכבר בפנים

 

(נכון להרגע מתקרבים בסה״כ ל-200 אבל הוא יצא

 

לפני כמה ימים בתכל׳ס וישר עם החגים וכו׳… אפילו לא הספקתי להכין לו וידאו מכירה רשמי)

 

 

אז אם אתם רוצים,

 

  1. כל הפרטים על הקורס פה.

 

  2. השיטה שבה אני משתמש בקורס מפורטת פה, תקראו תראו אם זה נראה שזה יכול לעזור לכם.

 

 

יום מגניב,

 

אדם