שלום כיתה א׳

חשבתי על זה…

 

את הדברים הכי חשובים

שאי פעם למדתי בבית הספר…

 

לא למדתי בתיכון, וגם לא בחטיבה.

 

את הדברים הכי משמעותיים,

שאני משתמש בהם הכי הרבה

ממש ביום-יום…

 

למדתי בכיתה א׳.

 

תחשבו על זה:

לקרוא ולכתוב – אתם משתמשים כל יום? כן.

חשבון פשוט: 1+1, 2+2 אתם משתמשים בערך כל יום? כן.

 

דברים בסיסיים כמו לא להרביץ

כי מישהו לקח לך צעצוע, או לא לקחת

למישהו צעצוע בלי רשות… נימוס בסיסי וכאלה.

 

הדברים שלמדנו בכיתה א׳

משרתים אותנו ביום-יום כל יום,

ואחראים לכמות בלתי נתפסת 

מההישגים שלנו,

 

אפילו שהם מרגישים בסיסיים,

מובנים מאליהם, ולא מורגשים 

כמעט מרוב שהם אוטומטיים.

 

אבל משום מה,

אחרי כיתה א׳ אנחנו מתחילים

להסתבך.

 

אנחנו לומדים דברים יותר ויותר

מסובכים, שמשתמשים בהם פחות

ופחות.

 

אינטגרלים, פראבולות… מתי השתמשת בפעם האחרונה?

 

בדיוק.

 

אני לא אומר שאין לזה ערך

אבל ברמה היום-יומית של לקום

בבוקר, ללכת לעבודה, לעשות כסף,

לבדוק שהמשכורת נכנסה, לקנות אוכל….

 

הבנתם את הקטע, נכון?

 

אני רוצה להחזיר אתכם לכיתה א׳.

 

כשמדברים על כסף,

על הצלחה,

על מקצוע,

על עסק,

על קריירה,

 

אתם יודעים יותר מידי.

 

אני לא רוצה ללמד אתכם דברים,

אני רוצה להוציא לכם את הרעש מהראש,

ולהחזיר אתכם ל-א׳ ב׳ ולהראות לכם

כמה דברים אתם כבר יודעים שיביאו

אתכם רחוק – 

 

חלקכם להכנסה שהם רוצים,

חלקכם למיליונים,

 

ואתם פשוט לא משתמשים בהם,

או לא משתמשים בהם נכון כי אתם

כל-כך עסוקים בחישובים מסובכים,

שאתם שוכחים שזה א׳-ב׳. 1+2=3.

 

לקחתי כיתה, עם שולחנות והכל,

ואני הולך לשחק את המורה שאף

פעם לא היה לי.

 

בואו יהיה כיף.

 

– אדם