שקר מגניב

בד״כ אני מה-זה מקפיד על כל מילה

במיילים שאני כותב לכם שלא יהיו אי דיוקים.

 

המייל של היום אי דיוק אחד גדול חח:)

זרמו איתי..

 

אני רוצה לספר לכם על סיפור הצלחה,

שפשוט עוד לא קרה.

 

סיפור הצלחה עתידי.

שאני מקווה שיקרה,

ומאמין שזה רק עניין של זמן,

 

הלואי וזו תהיה נבואה שמגשימה

את עצמה…

 

או יותר טוב: שמישהו מכם יגשים לי אותה,

ושאקבל בעוד שנה מייל עם הסיפור הזה

רק באמיתי.

 

וזה הסיפור…

הסיפור שלנו הוא על מאיה,

היא בת 24, 

היא למדה במכללה משהו שלא עזר לה בשיט,

ובפועל היא עובדת היום כמזכירה בחברת תיירות,

ומצד אחד היא מותק אמיתית,

ואכפת לה ממש מהחברה שהיא עובדת בה,

והיא רוצה שיהיה להם טוב,

היא מבינה שהבוס שלה בנה את החברה בשתי ידיו,

כדי שיוכל לפרנס אותה ועוד 30 עובדים כמוה.

 

מצד שני,

להיות מזכירה זה לפעמים לא כיף.

החלקים שהכי משגעים אותה זה דווקא 

לא העבודה השחורה או המשימות המציקות,

או הלקוח המעצבן מפעם לפעם.

 

מה שהורג אותה זה השעות המתות

שאין מה לעשות וצריך להיות במשרד.

 

לפעמים 20 דקות של כלום פה,

לפעמים שעה או שעתיים,

אבל כמה אפשר להיות באינסטגרם

ובפייסבוק וקאנדי קראש להעביר ת׳זמן?

 

החיים בורחים.

 

ואז היא נתקלת בקורס הזה.

אבל לא בא לה להרים עסק משלה,

לא בא לה להיות פרילאנסרית,

לא בא לה להיות יזמית.

 

היא רק רוצה לעשות משהו קצת

יותר משמעותי עם הזמן שלה.

 

אז היא מתאמנת על להרים קמפיין

באינסטגרם סטוריז לחברה של הבוס

שלה, משקיע מהכסף האישי שלה

אפילו איזה 100 ש״ח 

 

והפלא ופלא לקוח מגיע.

 

הלקוח שלה.

 

היא מתרגשת בטירוף.

מספרת לבוס.

הוא נגנב.

 

היא עכשיו העובדת שהוא הכי מעריך בעולם.

 

בבית, הוא מספר עליה לאשתו,

הוא לא מאמין שעובדת שלו – ועוד מזכירה!

עשתה מיוזמתה משהו שעוזר לו להחזיק

את העסק.

 

הוא מתעניין במה היא עשתה כדי להביא

את הלקוח, ועד אז כבר רואה שהיא הביאה

עוד 7 לקוחות.

 

והוא נדהם.

 

כי הוא משלם לסוכנויות דיגיטל כל-כך הרבה

כדי להביא לו זרם לקוחות, והמזכירה שלו

עושה עבודה הרבה יותר טובה!

 

על כל 30 ש״ח שהיא הוציאה בפרסום – הגיע לקוח,

בזמן שהמומחים שהוא שוכר צריכים להוציא 450 ש״ח 

בממוצע בשביל להביא לקוח,

 

והם עוד גוזרים עמלה של 15% מכל

התקציב שהם מוציאים לו.

 

הוא לא מבין איך מישהי בלי הכשרה

בתחום מנצחת את המומחים,

עד שהוא מסתכל על מה היא כתבה.

 

והוא מבין שיש הבדל אחד שאי אפשר לנצח:

אכפתיות.

 

רק מישהו שבאמת אכפת לו מהעסק שלך

יכול לייצג אותך ולשכנע אנשים כמו שצריך לעבוד איתך.

 

מישהו שעושה את זה בחצי כח רק בשביל

הכסף תוך כדי שהוא מנסה לסגור עוד לקוחות

לעולם לא יוכל לתת לך את אותן תוצאות.

 

בשביל משרד פרסום, בעל העסק הוא  סתם לקוח.

 

בשביל מאיה העסק הזה הוא בית, פרנסה.

זה המקום עבודה שלה שהיא אוהבת,

שבו היא מבלה את כל היום כל יום עם

החברים שאיתם היא אוכלת צהריים,

מקשקשת וקובעת תכניות.

 

בקיצור,

הבחור מבין שיש לו זהב ביד ולא רוצה

לפספס את מאיה.

 

הוא ממנה אותה ל״אחראית הבאת לקוחות״,

שזה דרך נחמדה לא להגיד ״שיווק״ כי זה

מרגיש מוזר, ומתלבט אם להעלות לה את

השכר פשוט, או לתת לה עמלה נדיבה ככל

האפשר פשוט מכל לקוח שהיא מביאה,

 

בכל מקרה מהר מאוד מאיה הופכת לחלק

אינטגרלי בעסק, העסק צומח יותר ויותר,

ומאיה עושה כסף שהיא בחיים לא חלמה

לעשות בתפקיד שאליו היא נכנסה במקור.

 

וכולם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה,

לא יודע איך לסיים ת׳סיפור 🙂

 

עכשיו…

 

אם מישהו מכן או מכם קוראת או קורא את

הסיפור הזה ובא לכם להגשים לי אותו,

אני אשמח לעזור.

 

אני חושב שהדרך מתחילה פה.

 

ואם לא מרגיש לך שזו הדרך שלך,

אפשר להשאיר לי שם וטלפון במייל חוזר 

כדי לדבר עם יועץ לימודים שישמע איפה

את/ה כרגע בטיימליין של הסיפור ולהגיד

לך מה הצעד הבא.

 

בהצלחה,

אדם