״אתה מוכר חלומות״

זו האשמה שעולה הרבה.

״אתה מוכר חלומות״,

 

ואני סבבה עם זה. 

אני מוכר חלומות.

 

לייק א מאדרפאקר.

 

הוגה אותם,

משפץ אותם,

מלטש אותם,

אורז אותם,

עוטף בניילון פצפים כזה שלא יישרטו,

ומוכר אותם,

באגרסיביות.

 

לא יודע באיזה עולם אנחנו חיים שבו זה נתפס כמשהו שלילי.

 

חלומות זה דבר מדהים.

טהור,

נעים,

שממלא אותנו תקווה, התרגשות, גם פחד (מהסוג הבריא),

שנותן לנו כיוון,

שנותן לנו כח להמשיך,

שנותן לנו לאן לשאוף.

 

ולמכור אותם, זה דבר מדהים.

נשמע כמו פרנסה מכובדת בעיני.

 

אם כבר למכור,

אז למה לא למכור משהו כל כך טהור ומדהים ובעל ערך עצום?

 

תראו,

פעם הייתי מוסיקאי,

ורציתי להיות מוסיקאי עשיר,

היתה לי תכנית עסקית והכל.

 

ותמיד קיננו בי רגשות אשם,

שמוסיקאים לא תורמים כלום לעולם,

הם נהנים לייצר מוסיקה,

נהנים מהתשומת לב,

נהנים ממעמד הרוקסטאר,

ומהכסף הקל שמתלווה ללעשות משהו שאתה אוהב בשביל מליונים כל שנה.

 

ככה לפחות חשבתי,

וזה גיליתי שני דברים:

 

1. להיות מוסיקאי זה ממש לא קל כמו שזה נראה.

2. למוסיקאים יש תרומה קריטית לעולם, תרומה אדירה.

 

לשני הדברים האלה התלוותה תובנה שוברת נוספת:

אני לא נועדתי להיות מוסיקאי.

 

ושיניתי כיוון בחיים.

עליתי על המסלול שבבוא היום יוביל אותי להיות מוכר חלומות.

 

עכשיו בואו נדבר על למה אנשים חושבים

שלמכור חלומות זה דבר רע:

 

1. אנשים חושבים שחלומות זה משהו לא מושג ולא אפשרי, 

   שנועד להשאר חלום מעורפל.

 

זו טעות קריטית וחוסר הבנה של המילה, הקונספט,

והמהות של חלומות.

 

לכן אנשים חושבים ש״למכור חלומות״ זה שווה

ערך ל״למכור שקרים״ ולכן שזה לא מוסרי.

 

2. אנשים רגילים לקבל חלומות בחינם,

    אז הם חושבים שזה לא מוסרי למכור אותם.

    קצת כמו למכור כסף לאסקימוסים.

 

אלה טעויות.

נוראיות.

 

והנה האמת:

 

חלומות שמקבלים בחינם,

אלה שמגיעים לבד כשאנחנו ישנים,

הם נהדרים, וחשובים, ואפשר ללמוד מהם

המון ולהשתמש בהם כמצפן שיכוון אותנו.

 

אבל חלומות מקצועיים,

הם חלומות שאנחנו מגדירים בשעות הערות שלנו.

הם דברים שאנחנו רוצים לעשות,

דברים שאנחנו רוצים שיהיו לנו,

או דברים שאנחנו רוצים להיות.

 

ולא להגשים אותם זה פשע.

פשע כלפי עצמכם,

פשע כלפי מי שאוהב אתכם, 

פשע כלפי המשפחה שלכם,

פשע כלפי בני הזוג שלכם,

פשע כלפיי הילדים (העתידיים?) שלכם.

 

אדם שמתייחס לחלום שלו בתור

משהו בלתי מושג, בלתי אפשרי,

שנועד להשאר בגדר חלום,

הם פושעים.

 

כי הנה מה שקורה להם:

   1. הם הופכים לממורמרים במוקדם או במאוחר

   2. הם מתחילים לצבור טינה.

       טינה זה כמו כולסטרול רע. 

       הצטברות של שנים הופכת למשהו שדופק את הפעילות של הלב שלכם.

   3. המירמור והטינה שלהם מתחילים

       לשלוט בהם, ואז הם הופכים לגנבי חלומות.

 

גנבי חלומות הם אנשים שמתוך האמונה

הנוראית שלהם, רוצים לגרום לאנשים אחרים

לוותר על החלומות שלהם.

 

ואלה הפושעים הכי נוראיים שאני מכיר.

 

כולנו היינו בנקודה שבה בן או בת זוג אמרו לנו

לוותר על משהו שרצינו לעשות, בשלל תירוצים,

והרגשנו טיפה שזה מגיע לא ממקום אמיתי ולוגי,

או מניתוח אמיתי של המצב והאפשרויות,

 

אלא מרגש כלשהו, אולי קנאה, אולי פחד

ממה שיקרה.

 

כולנו היינו בנקודה שבה הורה הוציא לנו את

הרוח מהמפרשים בגלל דבר דומה.

 

או חבר טוב.

 

ולא כי הם רצו להגן עלינו,

אלא כי עמוק בפנים, הם תהו מה יקרה ביום

שבו אנחנו נצליח במקום שבו הם נכשלו או ויתרו,

איך הם ירגישו,

איך הם יסתכלו במראה,

והם נתנו לנו עצת אחיטופל

כדי למנוע את ההתמודדות הזאת.

 

אני לא חושב שזה נורא ברוב המקרים,

הם בני אדם, והם פועלים כמו בני אדם,

וברוב המקרים הם לא מודעים למה שהם

עשו ולסיבה האמיתית,

 

כי מנגנוני הגנה של המח שלנו שומרים

עלינו מפני אמיתות שאנחנו לא יכולים 

לשאת אותן.

 

אני חושב שצריך לסלוח להם.

 

אבל אני חושב שני דברים חשובים:

א. אנחנו לא יכולים לתת לחולשה או לפחד שלהם,

    לשלוט בחיים שלנו.

ב. אם הם עושים את זה באופן שיטתי וקבוע,

    זו התעללות, נוראה בדיוק כמו התעללות פיזית.

 

ואם אתם עושים את זה למישהו…

(וזה הזמן לגייס את שיא הכנות העצמית שלכם

ולהסתכל טוב-טוב פנימה ולהבין האם אתם עושים את זה או לא),

אז אתם צריכים להפסיק.

 

עכשיו בואו נדבר רגע על ״הסחורה״ שלי.

 

אז אני מוכר חלומות.

 

למה אני מוכר אותם?

 

קודם כל, כי זה מה שכל בעל עסק צריך לעשות.

 

כשאני קונה פרחים,

אני לא קונה חתיכות אורגניות מתות צבעוניות, 

אני קונה חלום:

אני קונה את החלום של איך הבית שלי ייראה יפה ונקי,

או את הנשיקה שאשתי תתן לי כשאגיש לה זר.

 

כשאני קונה אוטו,

אני לא קונה מכונה שמזהמת את הסביבה ברמה שאולי

תכחיד את האנושות,

אני קונה נוחות ויוקרה שתביא אותי מהר למקומות.

 

ועכשיו בואו נדבר על החלומות שאני מוכר: 

אם נראה לך שזה החלום שאני מוכר:

״תתעשר בין לילה בדרך פשוטה כמו לחיצת כפתור״,

כנראה שפשוט לא קראת או לא הקשבת.

 

החלום שאני מוכר הוא אותו חלום שמוכרים לך

מוכרי פרחים, מוכרי מכוניות, אוניברסיטאות ועוד:

 

״קח שליטה על החיים שלך״.

 

זה לא יהיה קל.

כמו בחלומות שהתרגלת לחלום בלילה – 

יהיו חלקים מפחידים,

יהיו חלקים לא ברורים,

יהיו חלקים עם תחושת חוסר אונים,

תהיה מבוכה,

אבל יהיו גם רגעים חמימים, נעימים,

שבהם דברים שהרגשת בפעם האחרונה

רק בילדות או בשנות העשרה שלך יחזרו,

 

דברים שאנשים אחרים חושבים שלא אפשריים במציאות,

יתקיימו מול העיניים שלך, ותזכה להערכה ולהערצה שחיפשת,

או לתחושת הבטחון והרוגע שחיפשת.

 

זה נשמע כאילו אני לוחץ לכם על כפתורים רגשיים,

אבל זה מה שקורה בחלומות.

 

כל אחד חולם על דברים אחרים,

וזה קשור לאופי שלנו ולמה שעברנו בחיים,

 

וכל מה שאני רוצה לעשות זה שני דברים:

 

1. להזכיר לך, שבערך 5% מהאוכלוסיה (הערכה שלי, לא חושב שיש נתונים מדוייקים על זה) לא מסתפקים בחלומות, אלא הולכים ומנסים להפוך אותם למציאות. בלי תירוצים, ובלי לעצור בגלל מה אחרים חושבים.

2. לתת לך את הכלים לעשות את זה. בלי הבטחות. בלי התחייבויות. רק כלים, ולשתף אותך איך אני עשיתי את זה (ושוב ושוב).

 

אם בא לך להגשים חלום,

אשמח לראות אותך בשידור הקרוב

שלי ביום רביעי ולתת לך תכנית,

כלים, ודוגמאות להגשמת חלומות

קונקרטית.

 

זה שידור סופר פרקטי, לא פלצני,

ושאני לא מדבר בו סתם על ״תראו

איך ההוא וההוא עשו כסף״, אלא מתחיל

על ההתחלה בדקות הראשונות

בהדגמה פרקטית משלי.

 

קודם כל מראה לך את הפעולות,

מוודא איתך בצ׳אט שהבנת את 

ההגיון בהן, ואז מראה לך מה אפשרי

לעשות עם מה שהראיתי לך.

 

נשמע לך מעניין? אז זה הזמן להרשם לשידור.

 

יום מגניב,

אדם

 

נ.ב. אני מעביר בשידור חומר חדש,

אם היית בסדנאות שלנו בת״א

לא ראית את זה שם.

 

למעשה עם לא היית בשידור האחרון

ביום רביעי, לא ראית את זה 

(אולי ראית משהו דומה בספטמבר

אבל לא בגרסא הנוכחית והמשופרת

של מה שאני מעביר ביום רביעי)

 

יאללה להרשם עכשיו