אנחנו מטומטמים. באמת. רק עכשיו הבנתי את זה. אנחנו מלמדים את הילדים שלנו ״לגמור מהצלחת״, לסיים את כל האוכל, לא לעזוב את השולחן עד שסיימו מהצלחת..
ומחדירים בהם את זה כערך. ואז אנחנו גדלים, בלי לשים לב עם ערך מטופש שאומר שצריך לאכול כל מה שהוגש לנו. אני יושב כרגע במסעדה מדהימה וכותב לך את זה, כי אחכלתי בערך חצי מהמנה, וקלטתי שעוד רגע המלצרית תגיע, וכמו בכל מסעדה עם שירות באמת טוב – תשאל אם משהו לא בסדר עם המנה. (במיוחד כי הייתי הרפתקני היום).
המנה מושלמת. אחת המדהימות שאכלתי. אני פשוט רוצה לחזור מפה למשרד ולעבוד ולא בא לי להתפוצץ באמצע היום (המייל הזה נכתב בשעה 14:46, לא יודע מתי תקבלו אותו לא תמיד אני מוציא על המקום).
הקטע היותר גרוע הוא שקלטתי שאם אני לא הייתי חושב על זה עכשיו, כנראה הייתי אוכל כל מה שיש בצלחת בתוך הרגל.
כי זה הערך שהטמיעו בי.
ואני מבין למה, לא חסרות סיבות. אני יודע שאני רוצה שהילד שלי יאכל ויגדל. אני יודע שלסבתא ניצולת השואה שלי היו עוד סיבות (אם כי זה כבר לא רלוונטי להיום).
אבל הקטע הוא…
שאח״כ אנחנו מתפלאים שמוצרים כמו המוצר הזה נמכרים בכמויות היסטריות.
בארה״ב כבר מתייחסים להשמנה כאל מגיפה, וגם אצלנו מתחילים להבין שאפילו שהמצב לא גרוע כמו שם מדובר בבעיה,
וכמות המכירות של המוצר הזה מוכיחה את זה.
תראו מנגנון השובע שלנו עובד בצורה מאוד מסויימת: הוא פותח בתקופה שבה היינו ציידים-לקטים, ולא ידענו אף פעם מתי תהיה הארוחה הבאה.
אז תחושת השובע מגיעה בדיליי מכוון, כככה שנדחס הרבה אוכל.
הרבה יותר חכם לאכול, לעצור, לחכות, לראות אם אתה עדיין רעב, ואז להמשיך (או לעצור).
והקטע של ״לסיים מהצלחת״ הולך נגד זה כי הוא נותן לנו עוד סיבה חוץ מחוסר שובע להמשיך לאכול גם כשאנחנו לא באמת רוצים כבר.
מתוך הרגל.
אז תרגישו חופשי לעצור באמצע במסעדה. ותגדלו את הילדים חכם יותר. תשימו להם ערך של להקשיב לגוף.
אל תזרקו את האול כשהם סיימו או שימו אותו במקרר, תנו להם לקום מהשולחן, ואם הם מרגישים רעבים אחרי 5 דקות – לחזור.
ואם לא – ולא אכלו הרבה… נהדר. הם מפתחים הרגל בריא שהלוואי והיה לכולנו.
זה מה שאני חושב. (אני לא מומחה בתחום הזה, באחריותכם אם להקשיב לי או לא).
אגב, אם אהבתם את העצה הזו, והייתי נותן לכם עוד 10 עצות כאלה באותו סגנון…
בואו נגדיר ״כאלה״ = משהו שלא שומעים כל יום, וקצת לא שגרתי, אבל גם לא המצאתי פה את הגלגל… וגם זה לא בדיוק בנושא מוגדר (הורות? דיאטה? עצה לחיים?)
הייתם משלמים לי 19.90 על עוד 10 עצות כאלה? כן או לא?
…
עכשיו אני אגלה לכם סוד. אני יודע את התשובה. סטטיסטית, משהו כמו 5% מכם אומרים ״כן״. אבל לא מתכוונים לזה, ואם הייתי שם פה לינק עכשיו לקנות ממני 10 טיפים כאלה לא היו קונים.
עוד 5% (פחות או יותר), מכם אומרים ״כן״, וכם היו קונים אם הייתי שם לינק.
ו-90% אומרים ״לא״.
אלה מספרים שיש מה לעבוד איתם. זה אומר שאם אני אורז 10 טיפים כאלה, משהו שלוקח לי אולי יום שלם של: – לחשוב על נושאים – לחשוב על 30 טיפים – למחוק 20 שאני מחליט שהם מטופשים – להשאר עם 10 טובים – לכתוב אותם בצורה ברורה כמו שכתבתי פה במייל – להכניס לקובץ – להכין קישור סליקה – להכין עמוד עם הסבר של למה כדאי לכם לקנות – לשלוח לכם
… אז אני יכול לעשות מזה כסף. ויותר חשוב: זה משהו שגם אתם יכולים לעשות.
אני בטוח שיש לכם תובנות לפחות בתחום אחד שיכולות לעזור לאנשים ומספיק ש-5% מהאנשים באמת ירצו לשלם עליהם סכום קטן…
אם יש משהו שחסר לכם כדי להבין למה זה עובד בפועל, אני אשמח להסביר לכם.
אתם מוזמנים לשלוח לי שאלות במייל חוזר, ואשתדל לענות לשאלות שיחזרו הכי הרבה באחד המיילים הקרובים (נסו לא לפספס).
או שאתם יכולים לדבר ישירות עם יועץ לימודים שלי שיסביר לכם בדיוק איך זה עובד ולמה.
כי זה מה שחשוב להבין: לא משנה איזה סיבה יש לך בראש של למה זה לא יעבוד, או למה זה לא יעבוד לך, העובדה בשטח היא שזה עובד, נקודה.
לא תמיד – לא 10 מתוך 10 רעיונות עובדים, אבל ראיתם, משהו שלוקח יום לנסות, אתם יכולים לנסות 10-20 פעם, בכל פעם כזאת ללמוד מהנסיון, עד שמשהו יתפוס, ואז לכו תדעו אם יש לכם ביד נכס שיכניס לכם עוד 6,000 ש״ח בחודש או עוד 30,000 בחודש…
בקיצור, אם בא לכם להבין את זה טוב יותר או להסביר לנו מה חסר לכם בפאזל כדי להבין ב-100% איך זה עובד, דברו עם יועץ לימודים. שיחת הייעוץ על חשבוני (באמת שהיא שווה הרבה אפילו שאנחנו לא גובים כסף), והיא ללא התחייבות (למרות שבשיא הכנות אנחנו נקווה שלפחות חלק מכם יצטרפו להכשרות שלנו כי זה מה שמאפשר לנו לתת את השיחות בחינם).
תשאירו לי שם וטלפון ושאלה מה חסר לכם, או מה נראה לכם יגרום לרעיון לא לעבוד, ונועה מהצוות שלי תחבר אתכם ליועץ.
|
|
|