מאחורי הקלעים – היכרות עם הצוות של אדם טל [עידן]

אז אחרי המון פניות שלכם

ושאלות שלכם שחוזרות בנוגע לצוות חשבתי שיהיה נחמד

אם נעשה היכרות קצרה עם כל אחד מהצוות במיילים הקרובים 🙂

 

רגע לפני,  

כמה נקודות לגבי הצוות: 

1. כולנו תלמידי עבר [והווה] של אדם

2. כולנו עושים כסף אונליין

3. כיף לנו ביחד 🙂

 

אז היום רוצה לספר לכם על 

עידן

והחמוד הזה בתמונה [שנמצא איתנו במשרדים] הוא צ׳יקו.

אז ככה: 

– עידן נכנס לפושטק ב2015

– ומאז הוא לא נפרד משיווק שותפים 

– יש לו מוצר מידע ממש מגניב 🙂

– בנוסף להיותו חלק מהצוות יש לו זמן ל״אחרי״ – עמותה להכנת בני נוער לשירות קרבי

– הוא לא מבין אנשים שתקועים בעבודה שהם שונאים

– והוא משוגע על מוזיקה אלקטרונית ואופנועים

 

וכן – זה הבחור שקיבלת עליו מייל לא מזמן

אחרי שעשה ביום אחד למעלה מ10,000 ₪ ממכירת מוצר מידע שלו

 

– אם מעניין אותך להצטרף לצוות שלנו תוכל למלא את הטופס הזה ואולי נדבר 🙂

 

– אם בא לך לדבר עם עידן או עם יועץ לימודים אחר בצוות שלנו 

על כסף אונליין וחופש – תשאיר לנו מספר טלפון נייד – ונחבר אותך 🙂

 

מור

 

 

 

קחו את ההזדמנות הזו מכאן, עכשיו

לשחרר אנשים מהמטריקס, 

זאת המשימה שלנו אם עוד לא הבנת את זה עד עכשיו. 

 

לכל אחד יש את המטריקס שלו, 

 

אחד לא מוצא זמן לעשות את מה שהוא אוהב:

כמו לבלות עם הילדים, או לטפל בגינה

 

אחד רוצה לטוס יותר לחו״ל

אחד רוצה להתפטר מהעבודה

ואחד רוצה להגדיל את העסק פי 10

 

ממש כיף לדעת שכבר אלפים מכם יצאו מהלופ יחד איתנו

ובמיוחד כיף לראות מה קורה אחרי ייעוץ מקצועי של הצוות המדהים שלנו

שאגב, חי ונושם את התחום ברמה היומית

 

אם עוד לא עשית צעד לכיוון – אבל זה יושב אצלך איפשהו

ויש לך שאלות לגיטימיות שעדיין לא פתורות אצלך

 

אפשר להשאיר לנו עכשיו מספר טלפון נייד

ואדאג לחבר אותך לאחד היועצים שלנו, 

 

טיפ: חשוב להגיד ש״מור שלח אותך״

[דאגתי לך למשהו ממש מגניב] 

נדבר, 

מור

 

 

 

 

 

אני לחוץ. זקוק לעזרתך דחוף.

אני לחוץ.

 

לחוץ מאוד.

 

זאת לא מטאפורה.

 

אולי נראה לך שהחיים שלי דבש בגלל שעשיתי כסף, או כל מיני כאלה.

 

וזה אולי לא אומר שזה לא נכון.

 

אבל זה לא שאין לי צרות.

 

יש לי צרות מאוד גדולות.

 

שמעט מאוד אנשים יודעים להתמודד איתן.

 

יש לי משימה.

 

משימה קשה.

 

שלקחתי על עצמי, אני לא מאשים אף אחד ולא מתלונן.

 

משימה שידעתי ביום הראשון כמה היא תהיה קשה,

 

וידעתי שיהיו נקודות שבירה,

 

וידעתי שיהיו נקודות שאני ארצה להגיד ״כוסאמא של העולם למה אני צריך את זה?״

 

ובכל זאת לקחתי אותה על עצמי.

 

ואני שמח שלקחתי

 

כי אני יודע שאני האדם שמסוגל להשלים אותה.

 

לא לבד, כמובן.

 

ולשמחתי לקחתי ברצינות את העצה של ״אם אתה הבנאדם הכי חכם בחדר אתה בחדר הלא נכון״,

 

והקפתי את עצמי באנשים מדהימים שמכפילים את המהירות שבה אני משיג את המטרה,

 

ורואה תוצאות ביניים שמחזקות את האמונה בדרך,

 

ומוכיחות שאני לא *לגמרי* חי בסרט,

 

ועדיין,

 

זאת משימה קשה.

 

משימה של להוכיח לאנשים שאפשר אחרת,

 

משימה של לשחרר אנשים מהמטריקס,

 

אנשים שכל-כך עמוק בפנים לפעמים שהם כמעט כועסים עליך שאתה מנסה לנער להם את העולם.

 

משימה כל מהפכנית שאתה צריך לשכנע את העולם

 

במשהו שנראה בלתי אפשרי ולכן מתמודד עם חוסר אמונה שמבוטאת בצורה 

 

הכי גסה וישירה:

 

״אדם טל נוכל״.

 

ואם זה לא מספיק,

 

מגיעים נוכלים אמיתיים ומתלבשים על כל מה שאנחנו עושים,

 

מפילים אנשים תמימים בפח,

 

ומשתפרים בזה ככל שאנחנו משתפרים בשיווק שלנו,

 

כי על כל 3 אנשים שאנחנו פתחנו להם את הראש להאמין שזה אפשרי,

 

הם מצליחים להתלבש על האמונה הזאת לאחד מהם, להפיל אותו בפח,

 

ולכבות לו את האמונה,

 

ואני צריך לעבוד פי 3 יותר קשה כדי להחזיר לו אותה

 

וללמד אותו איך להבדיל בין ״נביאי אמת״ ל״נביאי שקר״

 

(זה בסדר אף אחד לא באמת נביא).

 

…ואני צריך להתמודד עם חבר׳ה שרואים את תופעות הלוואי של המשימה שלי – 

 

הכסף,

 

ורוצים לעשות מה שאני עושה, אבל רק בשביל כסף נטו.

 

(אני אוהב כסף, אוהב לעשות כסף, אבל זה לא מה שמקים אותי מהמיטה בבוקר, וזה הבדל חשוב, כל החברות הבאמת גדולות בעולם – אפל, מיקרוסופט, דיסני – הן חברות שמונעות ממשהו שהוא מעבר לכסף),

 

והם מקשים עלי כי הם מתחרים בי בצורה אגרסיבית,

 

לא תמיד אתית, 

 

ובקיצור,

 

המשימה שלי קשה.

 

ואני לא מוכן לא להצליח בה.

 

ואני צריך את עזרתך.

 

אני צריך שתיקח חלק בזה.

 

החדשות הטובות הן… 

 

שאנשים שלוקחים חלק במשימה הזאת בהרבה מאוד מקרים

 

עושים הרבה מאוד כסף.

 

אנחנו כולנו אנשים שמבינים שהדרך לשנות את העולם

 

היא להתפרנס טוב מלייצר שינוי.

 

לא להתנדב ולהיות מסכנים,

 

כי אז היכולת שלך, האנרגיה שלך, התקציבים שלך תמיד מוגבלים.

 

אני צריך אנשים איתי שרוצים לעשות הרבה כסף,

 

שרעבים לעשות הרבה כסף,

 

אבל לא מוכנים לעשות אותו בכל מחיר,

 

ומבינים שהכסף – כמה שהוא חשוב – הוא אמצעי ולא מטרה.

 

אם אתה כזה אני צריך אותך.

 

נואשות.

 

אני חייב עוד אנשים שיעזרו לי עם המשימה שלי כי היא כבדה.

 

יש לי מליוני אנשים שעוד לא הגעתי אליהם בארץ,

 

יש לי עוד מליוני אנשים שצריך להסביר להם,

 

להוכיח להם, 

 

להעיר אותם,

 

להחזיר להם תקווה שאבדה,

 

לגלות להם כוחות בתוך עצמם שהם לא ידעו שיש להם,

 

ולהכריח אותם להתמיד עד שהם רואים תוצאות,

 

והופכים את החיים שלהם לטובים יותר.

 

אם יש לך את הסבלנות,

את הרעב,

ואת הכח,

לעזור לי לעשות את זה אני צריך אותך.

 

אבל אני צריך אותך רק אם יש לך את היכולת

להמשיך לעשות את זה כשהכסף הגדול מגיע.

 

זה אומר שזה דורש ממך להיות חכם יותר ממני,

כי כשאני עשיתי כסף בפעם הראשונה בחיי,

״פרשתי״.

 

לקח לי שנה שלמה להבין שלשבת רגל על רגל זה לא בשבילי,

ועוד כמה שנים להבין מה אני באמת רוצה לעשות בעולם,

ואני מצפה ממך להגיע ברמת בשלות יותר גבוהה משלי,

 

וזו דרישה לא פשוטה, אני יודע.

 

אבל אחרי שנתקלתי בהרבה אנשים כאלה לאחרונה,

הבנתי שזה קיים שם בחוץ.

 

אז אם זה את או אתה, אני רוצה אותך איתי.

בבקשה לשלוח לי מייל לפה בלבד (לא להשיב למייל הזה!): pmor.kansky@gmail.com עם הכותרת ״הרעב שלי לא נגמר!!״ בלבד.

אם תפנו בדרך אחרת או עם כותרת אחרת אנחנו לא נראה (שמנו פילטר במיוחד).

 

אגב,

 

אם זה לא מתאר אותך כרגע, זה בסדר.

אם יותר מרגיש לך שבשלב זה בחיים מה שדרוש לך זה

מישהו שינער אותך, שיחזיר לך את התקווה ואת הניצוץ לעיניים,

אם נמאס לך מהחוסר אונים של החיים הנוכחיים שלך,

אם נמאס לך מהעייפות, מהמונוטוניות,

אחד היועצים הנוכחיים שלי ישמח לדבר איתך ולעזור לבנות לך תכנית מילוט.

 

במקרה כזה אפשר להשיב למייל הזה עם שם וטלפון ונדבר איתך.

 

זה אולי היום הראשון של שארית חייך.

אנחנו מאמינים בזה, ואנחנו יכולים לשכנע אותך (כי זה פשוט להראות לך את העובדות שקל לך לא לראות כרגע).

 

יום מופלא!

אדם

 

המערב הפרוע של שיווק השותפים

ממשיך בסדרת הסיפורים על שיווק שותפים.


היום אני חוזר אתכם חזרה לימי הזוהר של תחום שיווק השותפים: 2009-2010.

בשנים האלה היתה התפוצצות אדירה של התחום,

והיה נראה שכל מי שנכנס אליו פשוט מתחיל לעשות סכומי כסף מטורפים.

במקרה או לא במקרה,

בשנה הזו עבדתי עם רשת שותפים גדולה בארה״ב בשם Azoogle, שבכל שנה עשתה תחרות בין כל השותפים שלה (עשרות אלפים).

אבל איזה פרס אפשר לתת לאנשים,

שמה שהם עושים כל היום…. זה כסף?

עוד מקבוק?

עוד אוטו?

מי שנמצא ב-40 הגדולים יכול לקנות לעצמו פחות או יותר כל מה שבא לו.

אז הם עלו על רעיון גאוני: בואו ניתן לשותפים הטובים ביותר שלנו משהו שגם אם יש לך כסף, אתה לא יכול להשיג כל-כך בקלות.

ולכן בכל שנה הם שכרו את אחוזת הפלייבוי של יו הפנר בבוורלי הילס, ועשו שם מסיבה אקסקלוסיבית.

במשך כחצי שנה, המסיבה הזו אכן תמרצה אותי מאוד.

וגם את אשתי.

אני לא חובב פלייבוי, אני עם אותה בחורה מאז גיל 17.

אבל צריך להבין שעד אותה נקודה, 

ישבונ בבית ועשינו כסף מהמחשב משיטה מוזרה שקראנו עליה באינטרנט,

ועל אף שעשינו כבר סכומים מדהימים, הרגשנו שאנחנו במין חלום,

שעוד רגע נתעורר ממנו והכל ייעלם.

לא ידענו בדיוק למה אנחנו עושים כל-כך הרבה כסף,

ולא היה לנו עם מי להתייעץ.

בימים ההאם לא היו כמעט אפיליאטים בארץ, ועוד הייתי רחוק מלהוציא את הקורס שלי בתחום, שגרם להתפוצצות של קורסים שאתם רואים היום).

היינו די לבד,

והרעיון של לפגוש עוד 40 אנשים אחרים שעושים מה שאנחנו עושים,

ועוד את ה-40 מהטובים ביותר בעולם… זה היה משהו שווה מאוד.

אז התאמצנו והקפדנו כל יום שהקמפיינים שלנו בשיא,

ובדקנו כל יום את הטבלה לראות אם אנחנו נכנסים לרשימת ה-100 המובילים, שמתוכם 40 יגיעו למסיבה.

ריפרשנו כמה פעמים ביום עד שיום אחד – הופענו שם! ואז קיבלנו זריקת מוטיבציה לעלות ולעלות, עד שאכן גירדנו את המקום ה-40, ובכל יום היינו יורדים או עולים מקום, מדדים בין מקומות 39-42, ומקווים שביום האחרון של התחרות, היום שקובע, נהיה ב-39 או 40 ולא ב-41 עם תחשות החמצה מטורפת.

זה עבד  

(ארוסתי – לימים אשתי – ואני באמצע…)
(נ.ב. אני יודע שמגוון רחב של אנשים קורא את המיילים האלה אז מסתפק רק בתמונה היחסית צנועה הזו…)

והיתה מסיבה מטורפת (כלומר, לחיות לילה היא תראה משעממת… ככה זה כששמים 40 חנונים שלא יוצאים מהבית עם 40 שפנפנות פלייבוי).

אבל מבחינתנו הכיף האמיתי היה לפגוש את האנשים.

לשבת על שפת הבריכה, עם רגליים במים,

בזמן שבחורצ׳יק בן 19 שנראה, נשמע ומתנהג כמו ראפר 
מראה לנו קמפיין דיאטה שמכניס $6,000 ביום,

בזמן שסלבס מהתעשייה (של אז..) מסתובבים ומספרים

מה עובד להם ומה הם חושבים שיעבוד בשנה הבאה 

וכו׳ וכו׳.

אבל גילינו משהו מעניין וחשוב באותו ערב:

אפיליאטים הם עם זבל, שאכפת לו רק מכסף ואיך לבזבז אותו,

ומוכן לעשות הכל בשביל הכסף הזה בלי לחשוב.

בתור חבר׳ה שגירדו את הטופ-40, היינו כנראה האנשים שעושים הכי מעט כסף במסיבה הזאת.

אבל לצערי הרוב הגדול של האנשים שהראו לנו מה הם עושים

כדי לעשות פי 6 ופי 7 כסף מאיתנו (באותה תקופה),

הראנו לנו דברים שאמרתי למיטל באותה תקופה ״אני לא מוכן לעשות את זה״.

הם לא עשו את זה נטו מתוך רוע,

והם לא עקצו אנשים באופן אקטיבי או משהו כזה.

הם פשוט הקטינו ראש והעלימו עין.

לדוגמא,

הצעות שהיו מאוד נפוצות בזמנו היו הצעות דיאטה שבהן הלקוח מקבל הביתה דגימה בחינם של כדורי שקר כלשהו.

עזבו את העניין של אם הכדורים עובדים או לא,

שזה כבר מבחינתי היה קו אדום בפני עצמו,

הבעיה האמיתית היתה,

שאם האפיליאטים היו בודקים קצת יותר טוב מה הולך מאחורי העמלה שלהם,

הם היו מגלים משהו די אפל.

בהצעות האלה היה נהוג לשלם משהו כמו $70 עמלה, על כל הפנייה של מישוה שיקבל את הכדורים או השייק או משהו כזה בחינם.

הלקוח רק משלם דמי משלוח, ומקבל מתנה בחינם.

אז למה שישלמו לאפיליאט עמלה של $70 על זה?

כי מסתבר שבאתיות הקטנות היה כתוב משהו כזה:

״הדוגמא נשלחת בחינם, אבל הכרטיס שלך יחוייב ב-$120 לחודש ונמשיך לשלוח לך את הכדורים בכל חודש עד שתפסיק״.

קצת נחשי, אבל לפעמים היו קצת יותר גלויים לגביי זה.

רק מה הבעיה?

ופה כבר ממש קל להקטין ראש, במיוחד כשאתה מקבל עמלה של $70 על מוצר שנמכר כמו לחמניות חמות ואתה עושה $6000 רווח ביום…

מסתבר שכדי לבטל את המנוי הלקוח צריך להתקשר למספר בקנדה (כלומר חיוב של שיחת חו״ל מארה״ב) ולחכות 3-4 שעות על הקו כדי לבטל,

וגם אז בחלק מהמקרים, הוא היה מגלה כמו בהוט, שלא באמת מנתקים אותו ונכנס למלחמה.

בקיצור, עוקץ לכל דבר שמסתתר מאחורי חזות תמימה של הצעה כביכול אתית.

עד כמה רחוק הם הלכו?

מסתבר שאפילו כל ה״הוכחות״ בעמודים של המוצרים האלה היו מזוייפות,

לפעמים אפילו השתמש ובסלבריטיז בלי רשותם.

הנה למשל וידאו של תכנית הטלוזייה המפורסמת ״ד״ר אוז״ שהלך לתפוס את אחת החברות האלה שהשתמש בשם שלו, בתמונות שלו ובהמלצות שלו ללא רשות.

בוידאו אפשר לראות כמה כסף הם עשו מזה, את הרולס רויס שלהם, הסירות שלהם וכו׳… (חלק 2 נמצא פה)

 

 


אבל אם נראה לכם שמערב פרוע כזה יכול להשאר לאורך זמן,

אתם כמובן טועים.

בהמשך, 

ההחלטה לא להכנס לדברים האלה התבררה כמאוד חכמה.

תבינו, לא עשיתי את זה כי אני בנאדם טוב או מוסרי או צדיק, אלא כי אני פחדן.

אני עושה שיווק שותפים כדי לעשות לעצמי חיים טובים יותר,

אני מעדיף לעשות קצת פחות כסף אבל לישון טוב בלילה מאשר לעשות פי עשר יותר כסף ולהיות לחוץ ממה עלול לקרות.

ההחלטה התבררה כחכמה,

כי הרבה מהאנשים שפגשנו באחוזת הפלייבוי,

אחרי שנתיים,

כבר לא היו בתעשייה.

מה קרה להם?

חלק חטפו תביעות כאשר ה-FTC, רשות הגנת הצרכן הנשכנית של ארה״ב הקלטה מה קורה בתחום האפיליאט והתחילה לשים חוקים, לאכוף אותם ולדפוק חזק את כל מי שהם הצליחו לתפוס על סקאמים כאלה.

תבינו,

בזמנו זו היתה שיטה חדשה לגמרי לעשות כסף,

קצת כמו שזה מרגיש לאחרונה בארץ,

הרבה ילדים גילו ״דרך לעשות כסף״ בלי להבין שמדובר בעסק אמיתי לכל דבר שבו יש אחריות,

ועשו את המינימום ההכרחי כדי לעשות כסף,

בלי להגדיל ראש ובלי להבין מה הם עושים.

ואז יום אחד,

הם גילו שיש להם אחריות משפטית,

וכן, אפשר לתבוע גם אפיליאט אם הוא מקדם משהו לא אתי.

אז חלק נפלו על זה.

האחרים?

הקמפיינים שלהם הפסיקו לעבוד כשנהיה קצת יותר קשה ב-2011,

כשמחירים הפרסום עלו,

והחוקים נהיו קשוחים יותר והרבה טריקים לא היו אפשריים יותר.

וכך נעלם לו המערב הפרוע של שיווק השותפים.

(בערך…)


===== מה אנחנו למדים מזה? ====


אז קודם כל כמו בסיפור הקודם שלי,

חשוב להבין ששיווק שותפים היא לא סתם ״שיטה לעשות כסף״ ושצריך להבין לעומק את התחום כדי לוודא שאתם לא דופקים אנשים בלי לדעת ולא חושפים את עצמכם לצרות.

הדבר השני שחשוב להבין הוא שבתעשייה הזאת יש גלים.

ולפעמים יש גלים שגורמים להרבה אנשים להצליח, לעשות הרבה כסף, ואז פתאום זה מרגיש קל.

אבל אלה שמצליחים לעשות כסף לאורך זמן, ולא נעלמים או חוזרים להיות שכירים אחרי שנתיים,

הם אלה שיודעים להתמיד, יודעים מגוון רחב של דרכים לעשות כסף ולא רק שיטה אחת,

ויודעים לזהות את הטרנדים כשהם מגיעים, אבל גם לשרוד בלי הטרנדים כשהם נעלמים על בסיס יציב ואיתן.

אלה ה-5% של האפיליאטים שבאמת מצליחים לאורך זמן, ואם אתם לא חושבים ״איך אני הופך את עצמי לאחד מה-5% האלה…?״ אתם במקצוע הלא נכון.



בהצלחה!

אדם

 

נ.ב. אם אתם רוצים להיות ב-5% האלה,

אתם לא יכולים להרשות לעצמכם לחשוב בסגנון של 

״אפשר ללמוד הכל לבד באינטרנט״.

 

אנשים מצליחים יודעים שקיצורי דרך הם דבר חשוב

מאין כמוהו, לא רק כי זה מקצר את הדרך להצלחה,

אלא כי זה חוסך טעויות יקרות מאוד.

 

כן,

אפשר ללמוד הכל לבד באינטרנט,

אבל לעולם הכח של קבוצה יטיס אנשים קדימה

משמעותית מהר יותר ולגבהים גבוהים יותר,

וזה לא מספיק שזו תהיה קבוצה,

 

זו צריכה להיות הקבוצה הנכונה.

 

אם אתם רוצים להיות בקבוצה שלי,

קבוצה מצליחה בטירוף, שאחראית להרבה מההצלחות בתחום בארץ,

שיש בה סיפורי הצלחה שאין באף קבוצה אחרת,

אתם צריכים להצטרף ל״פושטק״.

 

בשביל לעשות את זה אתם משאירים לי במייל חוזר שם וטלפון,

ואת הסיבה שאתם רוצים להיות חלק מהקבוצה שלנו ומה יש לכם לתת לנו.

 

אנחנו לא מחפשים סיפורי הצלחה,

אנחנו כאן להפוך אתכם אליהם –

אבל אנחנו כן מחפשים אנשים עם אופי

כי אנחנו לא אוהבים לבנות אנשים שאח״כ לא יתרמו חזרה לקבוצה

(כבר עשיתי ת׳טעות הזאת עם כמה אנשים).

 

אניוואי, אם נאהב את הסיבה אחד היועצים שלנו יתקשר אליכם,

ואתם תסבירו לו למה אתם חושבים שאתם יכולים להצליח,

ואם הוא ירגיש שזה מתאים יאפשר לכם להצטרף לתכנית ההכשרה בתנאים מיוחדים.

 

אז כמו שאמרתי,

בשביל לעשות את זה אתם משאירים לי במייל חוזר שם וטלפון,

ואת הסיבה שאתם רוצים להיות חלק מהקבוצה שלנו ומה יש לכם לתת לנו.

 

יום מגניב,

אדם

 

E שפיות

אומרים שההגדרה של אלברט איינשטיין ל״אי שפיות״

היתה ״לעשות את אותו הדבר ולצפות לתוצאה שונה״.

 

אז אומרים.

 

בתכל׳ס אין שום הוכחה שהוא אמר את זה,

ואחד הדברים המעצבנים אותי זה כשאנשים

מעבירים באינטרנט ציטוטי מוטיבציה מזוייפים

בלי לבדוק את הנכונות והמקור.

 

הרבה דברים נשמעים לנו הגיוניים ואנחנו 

לוקחים אותם ככללים מנחים בחיים שלנו

בלי שיש בהם שמץ של אמת או בלי לדעת

שהם בכלל עצה טובה.

 

אם לאורך החיים שלכם לא טוב לכם,

ואתם מרגישים כל הזמן חוזרים על אותן טעויות,

זה לא בהכרח אומר שאתם צריכים לשנות משהו.

 

(לפעמים כן).

 

לפעמים זה פשוט עניין של להמשיך ולהתמיד

עד שזה מצליח… ולפעמים לא.

 

איך יודעים?

לא יודע, זה מסובך, זה אינדיוידואלי,

זה תלוי בנסיבות ועוד המון דברים.

 

אבל העצה שאני כן יכול לתת להם היא

להתייעץ. הרבה. וללמוד לעשות את זה נכון.

 

כלומר,

לדעת לקבל ביקורת,

לדעת לבקש אותה,

ולדעת מתי להתעלם ממנה,

ומתי לא.

 

אנשים שיודעים לעשות את זה –

זו חוזקה מאוד משמעותית שיכולה

לחסוך שנים של סבל מיותר בדרך

לחיים שהייתם רוצים לחיות.

 

אם אתם כאלה,

אתם תדעו להפיק המון מהקהילות

של הקורסים שלי.

 

היכולת להוועץ בכל צעד,

בכל מילימטר,

ולקבל שלל עצות,

היא כח עצום.

 

ומי שכבר נמצא אצלנו בקהילה

ישים לב שאלה שמתעייצים הכי 

הרבה הם לא בהכרח אלה ש״מנסים להצליח״

אלא הרבה פעמים דווקא אלה שהולך להם טוב.

 

דווקא אחד הדברים של אלה שנשארים מאחור

הוא החשש מלשתף, לשאול ולבקש עזרה, או

חוסר הבנה של איך להשתמש בביקורת,

משהו שאנחנו משתפרים בללמד ולחנך, 

ורואים ממנו תוצאות בכל הפרמטרים שאנחנו בודקים.

 

אניוואי,

 

אם מעניין אתכם לקחת חלק בקהילה שלנו,

חבר׳ה שלומדים את אותם עקרונות שאתם

תלמדו ממני כדי לייצר לעצמכם חיים כפי

שדמיינתם ואיחלתם לעצמכם – ומתייעצים 

לגביי היישום שלהם – 

 

אז אפשר להשאיר לי שם וטלפון במייל חוזר

ואחבר אתכם ליועץ לימודים שיספר לכם עוד

על הקהילות שלנו, איך למנף אותן להצלחה

כמה שיותר מהירה, ומה ריאלי עבורכם באופן אישי לצפות

מההכשרות והקהילות שלנו.

 

תשאירו, נדבר.

 

– אדם

 

נ.ב. לגביי המייל הקודם שלי עם הזומבים – 

      חשבתי על כותרת יותר טובה… ״זומבים עליך שמשון!!!״ אז דמיינו שזאת היתה הכותרת, בסדר? 🙂 חחח

 

☢בהול: מתקפת זומבים (זה לא תרגיל) ☢

קודם כל,

אם לא ראית את הסרט Shaun of the Dead,

(״קומדיה רומנטית עם זומבים״) – סרט חובה!!

זה עכשיו בנטפליקס. 

 

אחד הטובים.

 

עכשיו לעניינינו.

 

ארה״ב לוקחת ברצינות את הנושא של זומבים.

בהמשך המייל יהיה ברור לך למה ואיך,

אבל קודם:

 

אם לא האמנת עד היום בזומבים או חשבת

שמדובר בהמצאה, אני רוצה להזמין אותך 

להסתובב בשעת ארוחת הצהריים באיזור 

רמת החייל ולראות במו עיניך את המציאות המחרידה.

 

אלפי זומבים מדדים להם לארוחת צהריים

במסעדות ובתי הקפה, עם תגי עובד תלויים

מהחגורה, ופרצוף כבוי של ״מתי הסיוט ייגמר?״

 

זה מחריד.

 

בערב הם ממלאים את האוטבוסים חזרה

הביתה, מסיימים את היום בדיוק כמו שהתחילו

אותו, בלי אנרגיה ובידיעה שמחר זה יהיה אותו דבר.

 

למזלנו,

 

ארה״ב כאמור לוקחת ברצינות את הנושא

של הזומבים, ויש לה החל מ-2011 תכנית

אמיתית למקרה של מתקפת זומבים (אמיתיים,

לא של רמת החייל).

 

אני לא צוחק, זה אמיתי לגמרי. 

כל הפרטים פה, והנה התכנית עצמה של הפנטגון.

(והנה כתבה של פורבס שמאמתת שזה אמיתי).

 

בנוגע לזומבים של רמת החייל…

לממשלת ארה״ב לא אכפת,

ונראה שגם לשלנו לא אכפת.

 

אז אני צריך לטפל בזה לבד.

 

אז בואו נעשה דבר כזה,

אם אתם מכירים זומבים ששונאים

את העבודה שלהם ורוצים עתיד יותר טוב,

תפנו אותם לקו החם שלנו לטיפול בזומבים שפתחתנו.

בתור התחלה תנו להם את הלינק הזה.

 

אם אתם מרגישים כמו זומבים בעצמכם,

יכול להיות שננשכתם ע״י זומבי,

וחשוב לפנות אלינו בהקדם ככל שהטיפול

מוקדם יותר ככה קל יותר לתקן את הנזק.

 

פשוט תשאירו לי פה שם וטלפון,

ואנחנו נדבר אתכם על תכנית שתתאים לכם החל מתכנית התפטרות, 

דרך איך למצוא מה מתאים לכם לעשות במקום,

ועד הפרטים של איך לעשות את זה באמצעות ההכשרות שלנו.

 

 

 

מפחד ממך

זה כבר כמה ימים, אולי שבוע.

מעצבן רצח,

אני שונא להרגיש ככה.

 

קל לקטלג את ההרגשה

תחת ״חרדה״ או ״דכאון״,

אבל קשה להגדיר מה זה בדיוק.

 

אין לי כח.

משימות שבא לי לעשות ואני רוצה לעשות – לא קורות.

משימות שלא בא לי? אין סי-פאקינג-כוי.

 

הבטחון נעלם.

מפחד להוציא לכם מיילים.

(אתם לא מרגישים כי תזמנתי מראש כמה מיילים שבוע שעבר).

אתם יודעים שאני כותב לכם חופשי,

מדבר אתכם פתוח לגמרי (כמו עכשיו),

ופתאום אף מייל לא נראה לי טוב מספיק כדי לשלוח,

או שנראה לי מפחיד לשתף, 

ואני דואג מה יחשבו או איך זה יהרוס לי את העסק.

 

אני גם פסימי כל הזמן,

לא מצליח לראות שום דבר חיובי בכל פעולה

(מה שתורם לזה שאין לי כח לעשות דברים שרק חיכיתי לעשות שבוע קודם).

 

כל דבר שלילי נראה עצום,

ומרגיש כאילו הסוף הגיע (הסוף של מה? לא ברור).

 

דברים חיוביים נראים חסרי משמעות.

 

ואני מנסה לעקוף את זה.

מנסה לעשות כאילו זה לא שם,

ולהמשיך רגיל – 

לקום,

להתיישב בבית קפה,

להכריח את עצמי להתגבר על הפחד ולכתוב מייל,

אבל אז נתקל בעוד מכשול:

ערפל במח – 

עד שהצלחתי לגייס את האומץ,

אני לא זוכר מה רציתי להגיד או לעשות 

ואיך לנסח את זה בצורה נורמלית,

ואז חוזר החוסר בטחון…

 

לא רואים עליי.

אני מתפקד,

קם בבוקר,

מדבר עם אנשים,

קופץ למשרד,

מחייך,

צוחק.

 

אבל בפנים מרגיש כמו גחלים ששפכו עליהם מים,

אפור כזה, מתפורר.

 

אני כבר לא נבהל,

אני יודע שזה יעבור, אולי מחר אולי עוד שבוע.

אני יודע להוציא מזה את המיטב.

 

אבל זה מעצבן,

ואני שונא את זה,

ובא לי כבר זה יעבור.

קצת כמו טיפול שיניים או משהו 🙂

 

זהו,

זה המייל היחידי שהצלחתי לכתוב לכם היום,

אז רק כדי שהוא לא יהיה סתם לגמרי,

הנה החלק של הפרסומת:

תקנו ממני קורס.

 

זה לא יגרום לי להרגיש יותר טוב היום,

אבל אם אתם מרגישים לפעמים כמוני,

אולי זה יעזור לכם להרגיש יותר טוב מתישהו 🙂 חחח

 

אבל ברצינות,

 

העובדה שיש לי את החופש להיות בדאון הזה,

כמה זמן שהוא לא ייקח,

 

ושדאגתי להיות מוקף בחיי רק באנשים שמבינים

ושלא דורשים ממני דברים כשאני לא מסוגל

לספק את הסחורה…

 

…עוזרת המון במצבים האלה.

 

כי עכשיו יכולתי להיות בסבל נוראי אם הייתי

במצב שבו אני חייב לתפקד ואין לי ברירה,

לרקוד לפי חליל של מישהו אחר,

שמחליט איפה אני צריך להיות ומתי.

 

אם אתם בסבל כזה עכשיו ורוצים דרך החוצה,

היועצים שלי ישמחו להושיט לכם קרש הצלה.

תשאירו לי שם וטלפון במייל חוזר והם ידברו אתכם.

 

-אדם

נ.ב. אם אתם חדשים פה ולא מכירים 

את הסיפור שלי, תתחילו מהסרטון רקע הקצר הזה, ותעברו לסרטון הזה.

(אם אהבתם אולי תרצו לראות גם את החלק השלישי אח״״כ, אז הנה כל הסדרה)

 

 

 

 

 

 

 

 

טיפ להיום:

תן ציון לכל אחד מהאנשים שאתה פוגש היום

מ-1 עד 10 (בלב, לא לספר להם).

 

אלה 4 השאלות שאני רוצה שתשאל

את עצמך לגביי כל אחד מהאנשים:

 

    א. כמה נעים לי עכשיו עם הבנאדם הזה?

    ב. כמה מעניין לי עכשיו עם הבנאדם הזה?

    ג. האם הייתי מעדיף להיות במקום אחר עם מישהו אחר?

    ד. כמה האדם שמולי מקדם אותי למקום שבו הייתי רוצה להיות?

 

אני יודע לא פשוט לפי זה לתת ציון,

אבל תעשו מאמץ.

ציון 1 = מישהו שלא נעים לנו איתו, שמשעמם אותנו, שהיינו מעדיפים להיות במקום אחר, ושהזמן איתו הוא בזבוז מוחלט.

ציון 10 = מישהו שכיף לנו איתו, שמעשיר את החיים שלנו ומאתגר אותנו, ושהזמן איתו מקדם אותנו בחיים, ולכן כדאי לנו להיות איתו כמה שיותר זמן.

 

בכל פעם בחיים שלי שמצאתי את עצמי

בתקופות שבהן הציון הממוצע של אנשים

סביבי לאורך יותר מיומיים-שלשה ברציפות

היה נמוך מידי… ידעתי שאני חייב שינוי.

 

השינוי המהותי ביותר בחיים שלי

היה היום שבו הפסקתי להיות תלוי

באנשים עם ציונים נמוכים לפרנסה שלי,

 

יכולתי להפסיק לבוא למשרד שמישהו

אחר בחר בשבילי, להסתובב עם אנשים

שמישהו אחר בחר, ולעשות דברים בשביל

מישהו אחר.

 

אם אתם רוצים לעשות שינוי כזה,

אני יכול לעזור – תשאירו לי שם, טלפון ומה הכי מפריע לכם כרגע

בחיים הנוכחיים שלכם, ואחד מיועצי הלימודים שלנו יציע לכם

מסלול שיכול לעזור לצאת משם ולעצב לכם מסלול חדש שבו

אתם מוקפים באנשים שראויים לזמן שלכם.

 

יום מדהים!

אדם

שיווק שותפים מהכלא: הצד האפל והמסוכן של התחום

אז הבטחתי סיפורים מ-9 שנותיי בתחום,

והנה אני כאן עם סיפור נוסף היום שאני חושב שמעניין לקרוא (וצריך לעניין כל מי שרוצה לעסוק בתחום).


כמובן, לא כל הסיפורים שמחים ונחמדים על אנשים שעשו מלא כסף וחיו באושר ובעושר 

התחום של שיווק שותפים לאחרונה מקבל המון תהודה ומודעות, אבל הרבה אנשים חושבים שמדובר בקסם כלשהו שבו אפשר פשוט להרוויח מלא כסף באינטרנט במינימום עבודה. כמובן שהנשרים עוטים על הטרף ושמחים להמליץ על שלל קורסים בתשלום וב״חינם״, ולחזק את התחושה שמדובר בדרך פשוטה וקלה (מודה מודה – כנראה שחלק מהמצב הזה נוצר בגללי כי אנשים ראו שעשיתי מזה כסף), ולא בדיוק נח להם לספר על הצדדים האפלים.

אז הסיפור שלנו היום הוא הסיפור של שון הוגאן.

באיזור שנת 2000 בערך שון הוגאן הקים פורום שהיה מאוד פופולרי בזמנו בתחום של סחר ברשת, כסף אונליין, עבודה מהבית, שיווק, וכמובן שיווק שותפים.

למעשה, זה היה הפורום שבו קראתי לראשונה על שיווק שותפים, ולמדתי בעצמי את התחום לפני שהיו קורסים. הוא נקרא Digital Point, אני חושב שהוא עוד קיים אבל נראה לי שכבר לא פעיל.

בכל מקרה,

זה היה אחד מהפורומים הראשונים בתחום, והוא צבר תאוצה כשבחו״ל אנשים התחילו להבין שיש כסף בדבר הזה שנקרא אינטרנט, כמו מה שקורה אצלנו בארץ בימים אלה.

ואז היה לשון רעיון גאוני.

כדי להבין את הרעיון הגאוני, צריך להבין כמה דברים בסיסיים על שיווק שותפים:

1. כמו שידוע לכם, הכל עובד על קישורי שותף. אם אני רוצה לקדם מוצר של איביי ולקבל עמלה, אני יכול לקבל מאיביי קישור שותף, לשלוח דרכו אנשים, ואם הם יקנו, אני אקבל עמלה.

2. כדי לפרגן משווקי השותפים ושיהיה ריאלי שיקנו דרכם, בהבנה שלא תמיד הלקוח קונה מיד, הקישור עובד ככה שהוא שומר מה שנקרא ״עוגייה״ על הדפדפן של הלקוח, ואם הלקוח קונה בתוך תקופת זמן מסויים (בזמנו זה היה 30 יום, נכון להיום לדעת באמזון ואיביי הורידו את זה לזמן קצר יותר), זה עדיין ייחשב כהפניה של השותף והוא יקבל עמלה.

3. בנוסף, בזמנו באיביי ואמזון (אני לא יודע אם זה עדיין ככה היום), כדי לפרגן למשווקי השותפים, הדרך שבה זה היה עובד שאם הפניתי לקוח, והוא לא קנה את המוצר שהפניתי אליו, אבל קנה מוצ אחר באתר, הייתי מקבל עמלה על המוצר שהוא קנה. זה כי הם הבינו שהרבה אנשים מגיעים לעמוד של מוצר מסויים לפעמים בוחרים מוצר אחר מההמלצות שי בעמוד, וזה רק הוגן שהשותף עדיין יקבל עמלה.

אלו מביניכם עם מח קצת יותר יצירתי (או אולי… קרימינלי) כבר מצאו את הפירצה פה.

המחשבה היא:

״כולם גם ככה קונים באמזון ואיביי כל הזמן. אז אם אני רק אוכל להפנות אותם למוצר אקראי כלשהו כדי ש״יידבקו״ בקוקי שלי, בקישור שותף שלי, אז אם הם רק יקנו במקרה משהו בחודש הקרוב, לא משנה מה, אני אקבל עמלה״.

קוקי – ״עוגייה״ היא מין קוד שנשמר בדפדפן של המשתמש ובאמצעותה אפשר לשייך את הרכישה שלו לקישור השותף גם אחרי כמה ימים.


במקרה של שון הוגאן,

הוא גם חשב על זה.

והיה לו אתר אינטרנט ענק עם מליוני גולשים ביום – הסבירות שהם יקנו משהו באמזון ב-30 יום שאחרי ביקור אצלו היא גבוהה מאוד. אם הוא רק יוכל ״להדביק״ אותם בקישור שלו, בקוקי שלו, הוא יגרוף המון כסף.

אז הוא מצא דרך (לא נכנס לצד הטכני, זה מאוד פשוט למי שיודע תכנות בסיסי) להשתיל את הקישור שלו בתוך הפורום, כך שכל מי שנכנס לפורום שלו בעצם נכנס בלי לדעת לאיביי דרך הקישור של שון, ונדבק בקוקי שלו.

באופן מיידי מליוני גולשים היו משוייכים לקוקי שלו וכל רכישה שלהם באיביי הביאה לו עמלה.

הוא גרף מליונים.
28 מליון דולר ליתר דיוק.

רק מה?

אם לא ברור לכם שהדבר הזה הוא אסור ולא חוקי, זה בסדר. אתם לא מומחי משפט ולא מומחי אתיקה ולא מומחי מחשבים.

אבל את איביי זה לא עניין.

הם הרגישו שהם נדפקו ב-28 מליון דולר, והם פעלו משפטית.

פעולה שלא רק עלתה לשון מליונים בעלויות המשפט וההתגוננות,

אלא שבסופה הוא נאלץ לשלם סכום גדול, ונגזר לו עונש מאסר בכלא הפדרלי.


אז מה אנחנו לומדים מהסיפור הזה?

איך נמנעים ממנו (בלי ללכת ללמוד תואר במשפטים…)?

אנחנו קודם כל למדים שיש המון פחים שאפשר ליפול בהם כשנכנסים לעולם של כסף באינטרנט. 

זה לא עולם של פרחים ושושנים שבו גורפים סכומי עתק לכיס ״סתם ככה״. 

מאחורי כל מחשב ומאחורי כל עמוד אינטרנט יש בני אדם, וכל פעולה שמניבה לנו כסף – עושה משהו למישהו. אולי היא עושה לו טוב, אולי היא עושה לו רע, וחשוב שנדע את זה.

לא נכנס פה לנושא המשפטי, לתנאי השימוש של איביי, לחוקים בארה״ב ובמקומות שונים בעולם. 

פשוט מאוד, הטיפ הראשון שלי הוא: 

כאשר אתם נכנסים לעולם הזה – כל פעולה שאתם עושים, פשוט תנסו לחשוב האם מישהו יכול להתעצבן ממנה, ואם כן – אל תעשו אותה. נקודה. כי זה עלול לעלות לכם ביוקר. בכסף, בזמן, ובחופש שלכם.

אם תקחו אתכם את הטיפ הזה ותקשיבו לו, תוכלו לישון בשקט, ולדעת שגם אתם פחות בסיכון, וגם שאתם כנראה לא עושים רע בעולם, מבחינה מוסרית.

הטיפ השני שלי הוא:

תוודאו שאתם מבינים את התחום מספיק כדי להבין אם הפעולות שלכם באמת פוגעות באנשים או לא.

הרבה אנשים שנכנסים לתחום, כולל אנשים שמלמדים אותו בארץ, לא מודעים לאפקט המלא של הפעולות שלהם,

לא מבינים את המנגנונים שמייצרים את הכסף שמגיע אליהם,

לא מבינים לפעמים מה עומד מאחורי ההצעות שהם מקדמים,

או לא מבינים מה המשמעות של הפעולות שהם עושים,

ואז יוצא שלעולם האפיליאט יוצא שם רע (בד״כ בצדק), כי מדובר בתעשייה שבה הרבה מאוד אנשים מתפרנסים מלדפוק אנשים (אם הם מודעים לזה או לא). והרבה מהאפיליאטים שראיתי מצליחים – נעלמו תוך שנה-שנתיים מהעולם הזה בדיוק מהסיבה הזאת – כי הם דופקים לעצמם את החיים בלי לדעת.

אז איך נמנעים מזה?

חשוב להבין את הכלכלה שמאורי התחום,

חשוב להבין את הטכנולוגיה שמאחורי התחום,

וחשוב להבין איך לעשות רק פעולות שהן Win-win אמיתי. זה לא משהו מסובך, רק להגדיל ראש ולחשוב על הבני אדם מאחורי המספרים והמסכים.

בהצלחה!

– אדם

 

נ.ב.

אם מעניין אתכם ללמוד שיווק שותפים

בצורה אחראית ומסודרת, אני חושב

שהקורס שלי הוא הדרך הטובה ביותר,

 

אני פשוט מרגיש שחבר׳ה אחרים לא מספיק

מודעים לדברים כמו מה שסירפתי לכם פה.

 

רובם לא היו בשטח מספיק זמן כדי להתקל

בהם, וחלק פשוט לא חושבים בצורה קריטית

אלא יודעים ללמד רק דבר או שניים שעבד

להם או שלמדו ממישהו אחר (בד״כ ממני).

 

אני חושב שזה קריטי לא רק כדי להמנע מטעויות,

אלא כי מנטורים, אחרים מתוך שדה ראייה מצומצם,

לא מאפשרים לכם את כל האפשרויות הנהדרות

שהם אפילו לא יודעים שקיימות בתחום.

 

ה״פושטק״ היא ללא ויכוח הקורס המקיף ביותר

בארץ בתחום, עם הכמות תוכן הגדולה ביותר

ועם המנטור המנוסה ביותר, וזה בולט כשמסתכלים

על התוצאות של תלמידים ועל גודלן.

 

אם מעניין אתכם להצטרף אפשר להשאיר לי

שם וטלפון במייל חוזר לבדיקת התאמה – 

ההרשמה רשמית סגורה, אנחנו מכניסים רק

אנשים שאנחנו מרגישים שיתרמו בחזרה לקהילה שלנו,

שהיא החזקה בארץ בתחום, ואנחנו רוצים לשמור על זה ככה.

 

 

יש׳ך דילמה *קשה* בשבילי? (רוצה לדבר איתי בטלפון?)

טוב ככה,

יש לי קורס שאני מת כבר לשחרר ולא מצליח לסיים אותו.

צריך עזרה.

 

זה בנושא קבלת החלטות,

ואני וזה נושא שקשה ללמד,

ואני תקוע.

 

צריך לדבר קצת עם אנשים עם בעיות מעניינות,

 

אז אם יש החלטה שאתם לא מצליחים לקבל,

וזה מאתגר וקשה,

אני רוצה להציע לכם דבר כזה:

 

תעשו הזמנה מוקדמת של הקורס קבלת החלטות,

ותעלו איתי לשיחה קצרה של 15-20 דק׳

שבה אני אעזור לכם אישית לקבל את ההחלטה.

 

חשוב:

1. השיחה תוקלט, כדי לעזור לי עם התהליך,

    ללמוד מאיך שנפתור.

 

2. אם אוהב אותה אולי אבקש רשות להשתמש

    בה בקורס בתור דוגמא (באישור שלך בלבד – לאחר השיחה)

 

3. לא אקבל את ההחלטה בשבילך, אני רק

   אעזור לך. זה הכל עליך, ואני לא יכול להבטיח

   פתרונות קסם לכלום, מה שמעניין אותי זה תהליך קבלת ההחלטה.

 

אני כרגע רוצה לעשות 4 שיחות כאלה בלבד,

נראה לי שזה יסגור לי את הפינה.

אח״כ אחליט אם אני צריך עוד.

 

אם אתם רוצים לעשות את זה, 

מה שאתם עושים זה ככה:

1. עושים פה הזמנה מוקדמת של הקורס (תקבלו אותו כשהוא מוכן, כנראה בתחילת 2019, לא מתחייב על תאריך)

2. שולחים לי מיד אחרי התשלום מייל לתיאום שיחה (אחרי הרכישה בלבד, אני לא הולך עכשיו לעבור על מליון מיילים של חבר׳ה לא רציניים, אין לי זמן)

    את המייל שולחים לכתובת הזאת בלבד: askadam@adamtal.com ועם הכותרת ״תיאום שיחה״ בלבד!

 

איך תדעו שאתם בין 4 הראשונים?

אין לי כח לעשות סיסטם לזה,

אז מה שנעשה זה ככה: 

אם העמוד מאפשר תשלום אתם סבבה, ואכבד את ההזמנה גם אם לא אספיק לעצור לפני שיירשמו 5 או 6.

אני גם עובר על השאלונים עד שלא יהיו 4 עם בעיות שמעניינות אותי, אמשיך אז אולי ייכנסו פה גם 7-8 אנשים (אחרי זה אעצור כבר גם אם לא כי אין מצב שאני עושה יותר מ-8 שיחות).

 

בקיצור,

סורי שאני מפיל עליכם פה את העבודה הקשה,

אני יודע שאני צריך להקל עליכם לתת לי כסף, 

אבל זה אחלה דיל לכל הצדדים ואין לי כח להתעסקות,

אז תעשו מאמץ מצדכם ואני אעשה מצידי בשיחה 🙂

 

תודה ובאהבה

– אדם