״חוק ה-70%״ ישנה לך את הזוגיות (ואת חשבון הבנק)

אני אפתח בזה:

אין לי הרבה טיפים לתת על זוגיות.

כששואלים אותי מה הסוד של מיטל ושלי,

שאנחנו ביחד מהתיכון כבר 18 שנה,

אני לא לגמרי מרגיש שאני יכול לתת עצה.

 

זה כי אני לא באמת יודע,

ואני מרגיש חוסר אחריות להגיד לאנשים 

דברים שסתם נראים לי בלי שיש לי הוכחה.

 

בעסקים,

יש לי קצת יותר בטחון.

היו לי אינספור עסקים, מיזמים, שותפויות,

פרוייקטים, הצלחות, כשלונות… ובכל פעם

שאני מאתר משהו שהוא מכנה משותף להרבה מהם,

אני מתעד אותו כדי שאחרים יוכלו ללמוד.

 

עם זאת,

ביום אביבי נדיר לפני כמה שנים בגרמניה,

התארחתי ב״ארוחת חזרה״ של יום-לפני-חתונה

(אצלנו בד״כ לא עושים את זה), ושם קיבלתי

את אחת העצות הכי טובות לדעתי בשני התחומים האלה.

 

מאז, נתתי לזה את השם ״חוק ה-70%״.

 

זו לא עצה שקיבלתי והתחלתי ליישם,

אלא מהמקרים שבהם שמעתי עצה שהסבירה

טוב למה דברים הולכים לי טוב.

 

אני מיישם אותה רוב חיי הבוגרים,

והיא מניבה לי שוב ושוב תוצאות מדהימות,

שזה מה שמזכיר לי כל הזמן להמשיך ליישם אותה, כי היא לא פשוטה ליישום.

 

זה הולך ככה:

 

העצה הגיעה מאבא של החתן,

שלא יכל להגיע לחתונה בגרמניה,

ומסר את המסר שלו דרך שליח.

 

החלק המעניין היה זה (מהזכרון שלי):

 

״רוב בני האדם טועים לחשוב שזוגיות זה חצי-חצי,

שכל אחד נותן 50% ויחד מקבלים 100%…

אבל זו טעות.

ברוב מערכות היחסים כל בן זוג משקיע קצת פחות מ-50%,

ומחכה שהצד השני יתן את ה-50% שלו, כדי שהוא גם יחזיר…

ואז זה נהיה משחק שבו כל צד מחכה שהשני ישקיע

״כראוי״ ושני הצדדים לעולם לא מגיעים לזה״

 

״מערכות יחסים מאושרות לאורך זמן הן מערכות יחסים

שבהן כל בן זוג משקיע 70% – או כמיטב יכולתו,

גם בלי לחכות שהצד השני ייתן את שלו…״

 

מי שנמצא במערכת יחסים מאושרת וארוכה וקורא

את זה בוודאי מהנהן עכשיו בהסכמה.

 

הקטע הוא,

 

שזה עובד בכל דבר.

בזוגיות,

בשותפות עסקית,

בקבוצת חברים…

 

בעסקים המציאו מונח מטעה מאוד בשם ״ווין-ווין״,

מצב שבו כביכול שני הצדדים מרוויחים.

 

אבל בפועל מה שקורה הוא שבציפייה ל-WIN-WIN הזה,

אנחנו מצפים שהתמורה תהיה שווה,

שכל צד ישקיע בדיוק כמו הצד השני.

 

אם זה שותף עסקי אנחנו מצפים שהוא יעבוד

ויתאמץ בדיוק כמונו.

 

אם זה שת״פ, אנחנו מצפים שהצד השני ייתן

בדיוק לפי מה שהוא מקבל.

 

אם זה בן/בת זוג, אנחנו סופרים ״נקודות״,

על כל דבר טוב שעשינו ועל כל דבר רע שנעשה לנו,

ומצפים לתמורה.

 

וזו טעות.

ענקית.

 

חינכו אותנו לחשוב שצריך להיות שיווי משקל,

שהמילה ״שווה״, או ״שיוויון״ הן ערך עליון.

 

אבל זו טעות.

גדולה.

 

השיטה האנוכית החכמה ביותר לדאוג לעצמך

לקבל את מה שמגיע לך, היא להיות פראייר.

 

כן.

ואני רוצה לשנות לך את המשמעות של המילה ״פראייר״

בראש, כי בזמן שזו כנרא הקללה הכי נוראה לישראלי,

אני אומר דבר פשוט:

 

פראייר הוא למעשה מי שלא פראייר.

 

הנוסחא פשוטה:

כשאתה במערכת יחסית (זוגית,חברית,עסקית, לא משנה),

שבה שני הצדדים משקיעים 70%,

נוצר מצב שבו כששני הצדדים במיטבם,

השלם עולה על סך חלקיו. השלם הוא 140%.

 

חשבון פשוט.

 

ומה שיפה הוא שגם כשאחד הצדדים לא

במיטבו, ונותן רק 30%, אתם עדיין ב-100% כח.

 

זה קריטי לכל זוג, לכל שותפות, לכל חברות, לכל קבוצה.

 

חשבון פשוט.

 

בקבוצה זה אפילו יותר אפקטיבי,

קבוצה של 5 חברים שכל אחד משקיע 70%

מייצרת שלם של 350%.

 

זו קבוצה שאי אפשר להתחרות בה,

כי שאר הקבוצות מורכבים מאנשים 

שנותנים 30% במקרה הטוב ומחכים

לקבל כל הזמן.

 

הקטע הוא שזה לא קל.

 

הדרך היחידה לגרום למישהו להשקיע בך 70%,

היא להשקיע קודם כל 70% מהצד שלך.

 

ורוב האנשים שיקבלו ממך השקעה של 70%

לא יחזירו אותה.

 

יש לנו תכונה אנושית שבה אנחנו נשאבים

לכל ואקום שיש מולנו.

 

שמישהו נותן לנו לדרוך עליו – אנחנו דורכים.

כשמישהו נותן לנו דברים – אנחנו לוקחים.

כשמישהו דורש – אנחנו נותנים.

 

זה עצוב מאוד, ועוד יותר עצוב זה שפחות מ-10%

מהאנשים בעולם מודעים לעצמם מספיק כדי לא

לפעול באוטומט בדברים האלה.

 

וזה מסבך את העניינים, כי כשאנחנו משקיעים

במישהו 70% בלי ציפייה ובלי לדרוש בחזרה,

ברוב המקרים הוא יתרגל לזה ולא יחזיר מספיק.

 

וזה חבל בעיקר בשבילו.

 

כלומר,

לנו זה קשה.

אין, זה קשה.

 

זה קשה להמשיך להשקיע באנשים 70%

וזה נהיה יותר קשה בכל פעם שההשקעה לא מוחזרת.

 

וזה קשה מאוד לגלות שמישהו שאתה אוהב,

לא קורץ מהחומר שמסוגל להחזיר 70% בחזרה.

 

אבל אני חושב שאם תשאלו כל בנאדם שאי פעם היה איתי בקשר,

גם כאלה ששונאים אותי ורואים בי אוייב מושבע, תגלו שאני לעולם

לא מחפש מערכת יחסים שווה, אלא תמיד דואג להשקיע 70%.

 

זה כואב לי, אבל אני ממשיך

ולא משנה מה, אני לא מוכן לשנות את זה.

 

כי החשבון הוא פשוט:

תשקיע 70% ב-100 אנשים, אתה תקבל הרבה יותר בחזרה

מאשר אם תשקיע 30% ב-200 אנשים (תעשה את החשבון).

 

נכון, חלק יחזיקו לך סכין בלב.

חלק יחזירו לך רק 50%.

חלק יחזירו 30%.

חלק לא יחזירו בכלל.

ורק מעט מעט מעט מעט מעט מעט מעט יחזירו 70%.

 

אבל הנה מה שיפה:

קודם כל,

גם אם רוב האנשים יחזירו פחות ממה שקיבלו – במצטבר זה יוצא המון.

 

דבר שני,

כשאתה משקיע 70% במקום 50% 

אתה אתה מגלה הרבה יותר מהר מי מסוגל להחזיר – וכמה.

זה מסנן החוצה את ביזבוזי הזמן על אנשים שלא יודעים להחזיר, או יודעים להחזיר רק מעט.

 

ולא משנה אם קיבלת בחזרה או לא,

אתה יודע שאתה, עשית את המיטב.

אתה לא נשאר עם תהיות… ״האם הייתי יכול לעשות יותר?? האם הייתי מקבל יותר אם הייתי משקיע יותר??״

 

הכל ברור מראש.

 

והעובדה שאני עדיין מכניס יותר, מרוויח יותר, מצליח יותר,

משפיע יותר, ונוגע ביותר אנשים (ולאורך זמן)

מכל מי שניסה להתחרות בי, מכל מי שניסה להעתיק אותי,

מכל מי שלקח ממני ולא החזיר, ומכל מי שעבד איתי בשנים האחרונות,

מעידה על זה שכנראה יש פה משהו.

 

וזה מייל נהדר למכור לכם איתו.

אידיאלית, המשווק שבי רוצה לכתוב לכם 

״ואני מחפש לקהילה שלי אנשים שמוכנים לתת 70%״

ואז לשים לכם לינק להצטרפות ולדפוק עוד כמה אלפי או עשרות אלפי שקלים לקופה.

 

אבל אין לי כח, ולא בא לי, ואני יודע שעל הלינק יילחצו גם אנשים שזה לא באמת מתאר אותם,

או שרק חושבים שזה מתאר אותם.

 

אז האסטרטגיה שלי היא פשוט להמשיך להשקיע 70%

באנשים שכיף לי ואני חושב ששווים את זה,

להמשיך לייצר הצלחות גדולות ואנשים מדהימים,

שגם אם רק חלקם מחזירים לי 70% – ה70% שלהם שווים הרבה כי הם בעצמם הופכים להיות עשירים ומצליחים.

 

וכן, גם להמשיך לספוג את אלה שנעלמים בדרך,

להתאבל טיפה כי כואב הלב, ולהמשיך באותה דרך קשה, אך משתלמת,

ולהתבאס בשביל מי ש״לא רוצה להיות פראייר״ ועושה לעצמו דרך יותר ארוכה בסוף.

 

 

– אדם

 

נ.ב. תודה מיוחדת למיטל שמשקיעה בי הרבה מעבר ל-70% גם כשזה קשה.

 

      3>

 

עדיף להיות שכיר או עצמאי? נתוני לשכת הסטטיסטיקה:

כתבה מעניינת ב-ynet.

 

דברים מעניינים:

1. האם עדיף להיות עצמאי?

מבחינת הכנסות, בממוצע -כן.

אבל יש ״אבל״:

עוד נתונים מעניינים:

בעשירון התחתון, בממוצע,

משקי הבית מוציאים 2,000 ש״ח

יותר מההכנסה שלהם, כלומר,

מגדילים את המינוס ב-2,000 ש״ח בחודש,

בזמן שבעשירון העליון זה די הפוך.

 

בעיני זה נתון מעודד, 

כי אני יודע שאין משק בית בישראל,

אוקיי בואו ניקח מרווח בטחון:

לפחות 95% ממשקי הבית בישראל,

מסוגלים להעלות את ההכנסה שלהם

ב-2,000 ש״ח בחודש לפחות באמצעות

האינטרנט.

 

קשה לי לחשוב על משק בית שאני לא

יודע לעזור לו להגיע לזה. אולי אני טועה,

אולי אני חי בסרט, אבל אני אומר את זה

בבטחון אחרי המון המון נסיון בנושא.

 

שבת שלום

– אדם

 

נ.ב. כמה תוספת להכנסה בבית היית רוצה?

      כמה אנשים בבית יש מעל גיל 13 שיכולים לקחת

      חלק במאמץ לייצר את האקסטרא הזאת?

 

      אם בא לכם לענות ולהשאיר גם שם וטלפון,

      אחד היועצים שלי ישמח לבנות לכם תכנית משפחתית

      מותאמת לכם שתעזור לכם להגיע ליעד הזה באמצעות

      ההדרכות שלנו.

 

 

״לגמור מהצלחת״ (איזה מטומטמים אנחנו).

אנחנו מטומטמים.

באמת.

רק עכשיו הבנתי את זה.

אנחנו מלמדים את הילדים שלנו ״לגמור מהצלחת״, לסיים את כל האוכל,

לא לעזוב את השולחן עד שסיימו מהצלחת..

 

ומחדירים בהם את זה כערך.

ואז אנחנו גדלים, בלי לשים לב עם ערך מטופש שאומר שצריך לאכול כל מה שהוגש לנו.

אני יושב כרגע במסעדה מדהימה וכותב לך את זה,

כי אחכלתי בערך חצי מהמנה,

וקלטתי שעוד רגע המלצרית תגיע,

וכמו בכל מסעדה עם שירות באמת טוב – 

תשאל אם משהו לא בסדר עם המנה.

(במיוחד כי הייתי הרפתקני היום).

 

המנה מושלמת. אחת המדהימות שאכלתי.

אני פשוט רוצה לחזור מפה למשרד ולעבוד

ולא בא לי להתפוצץ באמצע היום (המייל הזה נכתב בשעה 14:46, לא יודע מתי תקבלו אותו לא תמיד אני מוציא על המקום).

 

הקטע היותר גרוע הוא שקלטתי שאם

אני לא הייתי חושב על זה עכשיו, כנראה

הייתי אוכל כל מה שיש בצלחת בתוך הרגל.

 

כי זה הערך שהטמיעו בי.

 

ואני מבין למה, לא חסרות סיבות.

אני יודע שאני רוצה שהילד שלי יאכל ויגדל.

אני יודע שלסבתא ניצולת השואה שלי

היו עוד סיבות (אם כי זה כבר לא רלוונטי להיום).

 

אבל הקטע הוא…

 

שאח״כ אנחנו מתפלאים שמוצרים כמו המוצר הזה נמכרים בכמויות היסטריות.

 

בארה״ב כבר מתייחסים להשמנה כאל מגיפה,

וגם אצלנו מתחילים להבין שאפילו שהמצב לא

גרוע כמו שם מדובר בבעיה, 

 

וכמות המכירות של המוצר הזה מוכיחה את זה.

 

תראו

מנגנון השובע שלנו עובד בצורה מאוד מסויימת:

הוא פותח בתקופה שבה היינו ציידים-לקטים,

ולא ידענו אף פעם מתי תהיה הארוחה הבאה.

 

אז תחושת השובע מגיעה בדיליי מכוון,

כככה שנדחס הרבה אוכל.

 

הרבה יותר חכם לאכול, לעצור, לחכות,

לראות אם אתה עדיין רעב, ואז להמשיך 

(או לעצור).

 

והקטע של ״לסיים מהצלחת״ הולך נגד זה

כי הוא נותן לנו עוד סיבה חוץ מחוסר שובע

להמשיך לאכול גם כשאנחנו לא באמת רוצים כבר.

 

מתוך הרגל.

 

אז תרגישו חופשי לעצור באמצע במסעדה.

ותגדלו את הילדים חכם יותר.

תשימו להם ערך של להקשיב לגוף.

 

אל תזרקו את האול כשהם סיימו או שימו אותו במקרר,

תנו להם לקום מהשולחן,

ואם הם מרגישים רעבים אחרי 5 דקות – לחזור.

 

ואם לא – ולא אכלו הרבה… נהדר.

הם מפתחים הרגל בריא שהלוואי והיה לכולנו.

 

זה מה שאני חושב.

(אני לא מומחה בתחום הזה, באחריותכם אם להקשיב לי או לא).

 

אגב, אם אהבתם את העצה הזו,

והייתי נותן לכם עוד 10 עצות כאלה באותו סגנון…

 

בואו נגדיר ״כאלה״ = משהו שלא שומעים כל יום, וקצת לא שגרתי, אבל גם לא המצאתי פה את הגלגל…

 וגם זה לא בדיוק בנושא מוגדר (הורות? דיאטה? עצה לחיים?)

 

הייתם משלמים לי 19.90 על עוד 10 עצות כאלה?

כן או לא?

 

 

עכשיו אני אגלה לכם סוד.

אני יודע את התשובה.

סטטיסטית, משהו כמו 5% מכם אומרים ״כן״.

אבל לא מתכוונים לזה, ואם הייתי שם פה לינק עכשיו לקנות ממני 10 טיפים כאלה לא היו קונים.

 

עוד 5% (פחות או יותר), מכם אומרים ״כן״, וכם היו קונים אם הייתי שם לינק.

 

ו-90% אומרים ״לא״.

 

אלה מספרים שיש מה לעבוד איתם.

זה אומר שאם אני אורז 10 טיפים כאלה,

משהו שלוקח לי אולי יום שלם של:

– לחשוב על נושאים

– לחשוב על 30 טיפים

– למחוק 20 שאני מחליט שהם מטופשים

– להשאר עם 10 טובים

– לכתוב אותם בצורה ברורה כמו שכתבתי פה במייל

– להכניס לקובץ

– להכין קישור סליקה

– להכין עמוד עם הסבר של למה כדאי לכם לקנות

– לשלוח לכם

 

… אז אני יכול לעשות מזה כסף.

ויותר חשוב: זה משהו שגם אתם יכולים לעשות.

 

אני בטוח שיש לכם תובנות לפחות בתחום אחד

שיכולות לעזור לאנשים ומספיק ש-5% מהאנשים

באמת ירצו לשלם עליהם סכום קטן… 

 

אם יש משהו שחסר לכם כדי להבין למה זה עובד

בפועל, אני אשמח להסביר לכם.

 

אתם מוזמנים לשלוח לי שאלות במייל חוזר,

ואשתדל לענות לשאלות שיחזרו הכי הרבה 

באחד המיילים הקרובים (נסו לא לפספס).

 

או שאתם יכולים לדבר ישירות עם יועץ לימודים

שלי שיסביר לכם בדיוק איך זה עובד ולמה.

 

כי זה מה שחשוב להבין: 

לא משנה איזה סיבה יש לך בראש של למה זה לא יעבוד,

או למה זה לא יעבוד לך,

העובדה בשטח היא שזה עובד, נקודה.

 

לא תמיד – לא 10 מתוך 10 רעיונות עובדים,

אבל ראיתם, משהו שלוקח יום לנסות,

אתם יכולים לנסות 10-20 פעם,

בכל פעם כזאת ללמוד מהנסיון, עד שמשהו יתפוס,

ואז לכו תדעו אם יש לכם ביד נכס שיכניס

לכם עוד 6,000 ש״ח בחודש או עוד 30,000 בחודש… 

 

בקיצור,

אם בא לכם להבין את זה טוב יותר או להסביר לנו

מה חסר לכם בפאזל כדי להבין ב-100% איך זה עובד,

דברו עם יועץ לימודים. שיחת הייעוץ על חשבוני

(באמת שהיא שווה הרבה אפילו שאנחנו לא גובים כסף),

והיא ללא התחייבות (למרות שבשיא הכנות אנחנו נקווה

שלפחות חלק מכם יצטרפו להכשרות שלנו כי זה מה שמאפשר

לנו לתת את השיחות בחינם).

 

תשאירו לי שם וטלפון ושאלה מה חסר לכם,

או מה נראה לכם יגרום לרעיון לא לעבוד,

ונועה מהצוות שלי תחבר אתכם ליועץ.

 

רוצה ללמוד שיווק דיגיטלי?

אחד התחומים הכי חמים היום,

אם המשכורות הכי גבוהות,

וההזמנויות הכי מדהימות,

הוא שיווק דיגיטלי.

 

כדי להכנס לתחום הזה יש 3 אפשרויות:

 

1. ללמוד לבד.

זו תכ׳לס הדרך הכי טובה, אבל לא בהכרח הכי מהירה.

מי שמסוגל ללמוד לבד את התחום,

תמיד יהיה בחוד החנית ויהיה לו יתרון על פני

מי שלומד במכללה למשל, כי זה תחום שמשתנה 

כל פאקינג יום.

 

2. מכללות למיניהן.

זו הדרך הכי פחות טובה בעיני,

כי לרוב לומדים ממישהו שלא מספיק טוב

כדי לעשות את זה בעצמו, ובתכנית לימודים

מנופחת שמנסה להצדיק מחיר גבוה, ועד

שיוצאים מחצי שנה של קורס – חצי מהחומר כבר לא רלוונטי

 

3. ללמוד אונליין.

אני חושב שזו דרך שמשלבת את הטוב של שני העולמות,

אתה לומד מהר, בבית, בקצב שלך, אבל גם זה מאפשר

ללמוד ממישהו באמת טוב שיודע מה הוא עושה, וחומר עדכני.

 

יש גם חסרונות ללימודים אונליין:

 

צריך רמה מסויימת של אוטו-דידאקטיות, 

היכולת ללמוד לבד באופן עצמאי.

 

״מה אם אין לי את היכולת הזאת?״

 

אז יש לי חדשות טובות וחדשות רעות:

 

נתחיל מהרעות (אבל תזכרו שיש גם טובות):

 

אם אין לך את היכולת ללמוד לבד בכלל,

בשום צורה באופן… יש לך בעיה, והיא גדולה יותר ממה שנראה לך.

 

לא משנה אם בא לך ללמוד שיווק דיגיטלי

כדי לעבוד בתחום, כדי לקדם עסק משלך,

או כדי לקדם אחרים, או כדי לעסוק במשהו

כמו שיווק שותפים / סחר באמזון וכו׳…

 

אין דרך להצליח בשיווק דיגיטלי בלי 

לפחות רמה מסויימת של יכולת ללמוד

דברים חדשים.

 

כי זה אופי התחום – הוא משתנה כל הזמן.

 

למעשה,

 

אנשים שהולכים ללמוד את זה במכללות

מהסיבה שהם ״צריכים מישהו בכיתה שיסביר לי״,

מרמים את עצמם וזורקים את הכסף לפח 

(וזה בושה שלא אומרים להם את זה מראש).

 

החדשות הטובות הן שאנחנו מצאנו

פתרון מדהים לנושא הזה, והצלחנו לייצר

אלטרנטיבה מדהימה גם למי שמתקשה ללמוד לבד.

 

הקורסים שלנו כן דורשים עדיין משמעת

מסויימת ברמת ה״שב על התחת ותראה את הקורס״

שזה עדיין חסרון מול מכללה כי שם אתה

לא רוצה להבריז (למרות שממה שאני מבין,

זו גם אחת הסיבות המשמעותיות לנשירה אצלם,

כי אנשים בסופו של דבר מבריזים, מפספסים חומר ונכנסים

לסחרור שבסופו הם זרוקים הכל לפח).

 

אבל מעבר לזה, קבוצות למידה, קהילה,

שידורים חיים ועוד ועוד גורמים לאנשים 

אצלנו להצליח מעבר למה שהם דמיינו,

גם אם הם חשבו שהם ״לא יכולים לבד״.

 

אחת מנקודות התורפה השיווקיות של 

הקורסים שלי היא שאני מתעקש שאין ליווי.

 

המתחרים שלי מנצלים את זה תמיד,

ויורים לעצמם ברגל.

 

הם לא מבינים שהליווי שהם נותים יוצר

יותר נזק ומביא לפחות תוצאות מאשר 

השיטה שבה אני מלמד.

 

ובגלל זה הם עובדים יותר קשה,

משקיעים יותר וכביכול ״נותנים יותר״,

אבל לא מצליחים לייצר את התוצאות

שהתלמידים שלי מקבלים. נקודה.

לא מתקרבים אפילו, ויש להם פער עצום להשלים.

 

אניוואי נסחפתי פה.

ככה זה כשאתה ממש מאמין במוצר שלך 🙂

 

אם בא לכם להצטרף להצלחה הזאת

אתם יודעים מה לעשות (להשאיר לי שם וטלפון במייל חוזר)

 

יום מגניב

אדם

העו״ד שלך.

פרסומת שראיתי עכשיו:

זו עצה טובה, אגב.

 

אבל סתם אני תוהה.

בדברים רגילים, שבהם לא נלחם בשבילך עורך דין,

או רואה חשבון, או בעל מקצוע אחר…

 

בדברים אחרים שיש להם השפעה ענקית על החיים שלך…

מי נלחם בשבילך כמו לוחם?

 

מי נלחם בשבילך עם הרגשה שאי אפשר להפסיד,

כי מחיר ההפסד כבר מידי?

 

אם התשובה שלך היא ״אף אחד״,

אני לגמרי מבין את הכאב שלך.

 

אם התשובה שלך היא ״אני״,

גם אז אני מבין את המשקל על הכתפיים שלך.

 

מה שבטוח,

אני רוצה להזכיר לך שחייבים להלחם.

העולם נגדך.

 

לא כי יושבים להם אנשים רעים שרוצים לפגוע בך,

פשוט כי ככה זה.

 

אנחנו חיים על כדור הארץ, 

ועבור כדור הארץ… אנחנו קצת אולי טפילים.

מה שבטוח לכדור הארץ לא אכפת לדאוג לנו

שיהיה לנו כיף ונעים ונח.

 

אנחנו צריכים לשרוד.

כשאין אוכל, צריך לנדוד, או למצוא פתרונות.

 

את חוקי הג׳ונגל אף אחד לא כתב.

הם פשוט חוקים שמתקיימים.

כמו חוקי הפיזיקה.

 

וזו אמת כואבת ומרה, אבל היא האמת.

 

מה שכן,

יש שתי אמיתות מעודדות:

1. בני האדם שרדו אלפי שנים נגד כל הסיכויים,

    והגענו למצב שבו הכי מפנק ונעים לנו בעולם.

 

    אנחנו יבשים בחורף, יש אוכל בלי קשר לבצורת,

    אפילו מצאנו פתרון לזה שהשמש ניסתה לשרוף לנו את העור 🙂

 

    אז מה שלא עומד בפניך – עברנו יותר קשה, יש לך את הכח להתמודד איתו 🙂

 

2. למדנו לאורך הדרך שבקבוצה אנחנו פועלים יותר טוב.

    זה גם משהו מנחם, בג׳ונגל של החיים.

 

 

אם בא לך לקבל כלים להלחם במלחמה,

ואחים לנשק,

 

ברור לך כבר מה אני הולך להגיד נכון?

(אפשר להשאיר לי שם וטלפון ולדבר על להצטרף לפושטקים שהחליטו שתנאי השטח לא מעניינים אותם, הם הולכים להשיג כל מה שהם רוצים גם אם זה ידרוש להלחם על זה…)

 

– אדם

למה פיצה ממכרת ואיך למנף את זה לטובתך.

מחקר שיצא לאחרונה הראה שפיצה היא אחד המאכלים היותר ממכרים.

חשבתם שזה מקריות?

זה לא.

 

חברות שמוכרות פיצה חושבות כמו חברות הטבק.

בדיוק כמו שחברות הטבק רוצות לעודד התמכרות באמצעות ניקוטין ושיטות אחרות,

גם חברות המזון רוצות להפוך את המזון שלהן לממכר.

זו אסטרטגיית שיווק גאונית, אם חושבים על זה,

(ומתעלמים מהאיכסה שבזה… מה שאני לא מעודד).

 

אז איך ממנפים את זה לטובתכם?

 

 

נסו להתמכר לדברים שמשפרים לכם את החיים.

למצוא פינוק במשימות שמקדמות אתכם.

 

לחשוב כמו חברת טבק לעצמכם –

במקום לחשוב איך לגרום למוצר כמו סיגריות או פיצה להיות ממכר – לחשוב איך לגרום לעבודה שלכם להיות ממכרת.

 

אני אתן לכם כמה דוגמאות:

 

1. אני שמתי לב שאני מכור לוואטסאפ.

אז הפכתי את הוואטסאפ לכלי מרכזי 

שמקדם אותי.

 

אני משתמש בו לשיווק, לתקשורת עם 

הצוות שלי, לעזרה לתלמידים ועוד – 

פעולות שמקדמות אותי.

 

2. פעם בכמה זמן אני חייב לנתק את 

הראש ולראות טלויזיה.

 

לכן בחרתי להשתדל לראות רק תכניות שמקדמות

אותי בצורה כלשהי, לכן אני צופה רק 

בתכניות שאני יכול ללמוד מהן, גם אם 

אלה תכניות לא דוקומנטריות.

 

למשל: נארקוז שמבוססת על סיפור אמיתי

(אני דואג אחרי כל עונה להכנס לוויקיפדיה

לבדוק מה הפערים בין המציאות למה שהיה

בסדרה),

 

או בית הקלפים שהיא סדרה שגם צפייה

מנוונת בה מאמנת את המח לחשוב בצורה

אסטרטגית לדעתי.

 

אני כמובן צופה בסדרות בנטפליקס ולא 

בטלויזיה כי חשוב לי שזה יהיה בשליטה

שלי.

 

3. 

 

ביטלתי בו אפשרויות שמורידות לי את

הפרודקטיביות (למשל, אני לא משתמש בו

 

3. אני מכור לקריאת חדשות,

אחד ההרגלים הכי רעים שיכולים להיות.

 

אז הרגלתי את עצמי לצרוך פשוט רק חדשות

בתחומים שרלוונטיים לי ומקדמים אותי, 

אז יש מס׳ נושאים שאני מחפש בגוגל יום-יום,

ונכנס ללשונית החדשות וקורא אותם.

 

עוד טיפ אחד כזה חזק (אבל מתקדם, רק תלמידים שלי יבינו),

מחכה לכם למטה ב-נ.ב.

 

עד אז,

אם אתם רוצים מבחר מאוד גדול של פעולות

שאתם יכולים להפוך להרגלים שמקדמים אתכם,

אני מאוד ממליץ להתחיל ללמוד ממני מאני-האקינג

או אקוויטי האקינג.

 

הקורסים שלי עומדים לעבור שדרוגים מדהימים

בקרוב, שכנראה ישיפיעו פעם נוספת על המחיר שלהם

שיעלה עוד, לכן זו הזדמנות נהדרת להצטרף עכשיו,

ולקבל את השדרוגים בחינם כשהם יגיעו.

 

אם בא לכם לשמוע עוד או לדבר עם יועץ לימודים,

אפשר להשיב למייל הזה עם שם וטלפון ונדבר.

 

– אדם

 

 

נ.ב.

טיפ חזק בנושא הזה שרק תלמידים שלי יבינו,

והוא מינוף מטורף לכל פעול שאני עושה ביום-יום:

 

מכירים את זה שבמקלחת אתם מתחילים

לשחזר שיחות וויכוחים שהיו לכם עם אנשים,

ולחשוב מה הייתם אומרים עכשיו?

 

אני מנצל את זה כדי לעשות דיונים עם האווטאר

שלי כדי לפתח אותו.

 

כולל ויכוחים וכאלה.

 

ככל שאני מכיר אותו יותר טוב,

ככה כל קמפיין שלי, כל מוצר חדש שלי,

כל תסריט מכירות, כל מודעה – הופכים אפקטיביים יותר.

 

 

 

זו לא אשמתך שאין לך פתרון.

כשאנחנו ילדים,
 
כבר בגן מלמדים אותנו
 
שאם מישהו לקח לנו צעצוע או הרביץ לנו, להגיד לגננת.
 
 
לכאורה רעיון טוב,
 
טוב יותר מאשר להרביץ חזרה. 
 
 
 
וזה לא שיש לי הצעה טובה יותר,
 
אבל הבעיה היא…
 
 
שמלמדים אותנו בגיל שבו אנחנו כמו פלסטלינה ומושפעים ביותר,
 
שאנחנו לא יכולים לפתור בעיות לבד אלא צריכים גננת לפתור לנו כל בעיה.
 
 
 
זה ממשיך בבית כשאנחנו רבים עם האחים
 
וההורים צועקים עלינו לבוא אליהם לפתרון במקום להרביץ חזרה (כאילו שאין אופציות ביניים…).
 
 
 
אח״כ בבית ספר זו כבר ברירת מחדל.
 
בצבא? זה מחמיר.
 
מלמדים אותנו למלא הוראות ופקודות גם נגד ההגיון שלנו. לא לחשוב.
 
(זה חיוני לצבא, אני לא מתלונן).
 
זה התפקיד של המפקדים והחלונות הגבוהים לחשוב.
 
התפקיד שלנו – להיות רובוטים.
 
 
ואז בחיים האמיתיים –
 
הסדר נשמר.
 
 
הבוס מצפה שנמלא הוראות בלי לחשוב,
 
אנחנו בתמורה מצפים שהבוס יפתור לנו כל בעיה.
 
 
כמו אמא, כמו אבא,
 
כמו הגננת, כמו המורה,
 
כמו המפקד. 
 
 
אז אני שואל את עצמי האם זה פלא
 
שברגע שאני מבקש מתלמידים שלי לפתור בעיה – ולו הקטנה ביותר – לבד…
 
הם קופאים?
 
 
 
כנראה שלא.
 
ובכל זאת,
 
אצלנו לפעמים אנשים נתקלים לראשונה
 
בכוחות שלהם לחשוב, לאלתר ולפתור בעיות לבד. 
 
 
לכן הקורסים שלנו קצת מאתגרים יותר מבוגרים,
 
(לעומת צעירים שגילינו לאחרונה שטסים עם הקורסים האלה),
 
אבל גורמים להם להרגיש שהם קיבלו במתנה חיים חדשים.
 
 
לא מפליא שהם פתאום מקבלים את הכח
 
לעשות שינויים מטורפים בחיים שלהם
 
הרבה מעבר לסקופ של הקורס –
 
בזוגיות, במערכות יחסים, בעבודה/קריירה/עסק…
 
אפילו באורח החיים, והיחס שלהם לגוף שלהם.
 
 
עבור צעירים זו חוויה אחרת:

פחות קשה להם להתחיל,

והם נשאבים לזה כי לראשונה הם מוצאים ״מסגרת״

שבה אין את החסרונות של החממות המקפיאות

והם יכולים לממש את ממלוא הפוטנציאל שלהם

ללא גבולות – פשוט לעוף…

 
 
 
ועם תגמול שהוא הרבה מעבר למדבקה או ציון.
 
כסף, אמיתי. בחשבון הבנק (לפעמים של אמא או אבא, תלוי בגיל).
 
 
 
אני חושב שזה מדהים,
 
וזה אחד הדברים שהכי מעודדים אותי להמשיך,
 
גם כשיש אתגרים גדולים בלהפעיל את הדבר הזה,
 
ואחריות ענקית שלא חשבתי שתהיה לי.
 
 
(אני בסה״כ רציתי לעשות כסף… חח….)
 
 
 
– אדם
 
נ.ב.
 
רוצים להצטרף לזה?
 
לדעת איך בנינו את זה ככה?
 
לקבל הסברים? תשאירו שם וטלפון.



https://imgur.com/gallery/V59m5AR

 

 

מוכר אונליין (אמזון,שופיפיי, חנות משלך, כל דבר אחר)? חובת קריאה:

ידעת שיש לפחות 102 דברים

שאפשר לעשות כדי להעלות מכירות

ושום דבר מזה לא קשור בקמפיינים

או בטראפיק, אלא נטו בדברים קטנים

שאפשר לשנות כדי להעלות אחוזי מכירה?

 

בכל פעם שאני רוצה לשפר אתר או עמוד אינטרנט מסויים, אני ניגש לרשימה הזו ובודק מה אפשר ליישם ומה מתאים.

כמובן שכדי לחלוק את זה איתך באופן שיועיל לך, הוספתי פירוט על כל שיטה ורקע.

מה השיטות האלה יעשו בשבילך?

בפשטות? לסגור יותר לקוחות, לרשום יותר אנשים לרשימת התפוצה, לקבל יותר הפניות ובקיצור, עוד כסף.

אם בא לך:

  • לקבל ארסנל שלם של נשקים סודיים

  • לדעת באיזה “נשק” להשתמש ומתי

  • להכניס יותר כסף בלי להגדיל את ההוצאות

  • להוציא יותר כסף פר גולש באתר שלך בלי לפרסם

  • לפתור בעיות קריטיות באתר שלך שעולות לך הון תועפות

 

זה כנראה בשבילך.

 

יום מגניב,

אדם

מטורף… איזה עולם :)

טוב התחלתי להתקל הרבה לאחרונה בדבר הזה.

לא יודע איך לקרוא לזה בכלל.

 

סוכנות נסיעות? לא יודע.

 

העסק הזה מתעסק בארגון של מין ״חופשות״

או ״טיולים״ (שוב, לא יודע איך לקרוא את זה),

לאנשים שיכולים לעבוד מרחוק.

 

במילים אחרות,

אם הפרנסה שלך תלויה רק בלפטופ שלך,

הם מאפשרים לך לבוא לטייל בעולם עם קבוצות

של אנשים כמוך בטיולים שבנויים לאפשר לך

לעבוד תוך כדי,

 

ובעצם יוצרים סוג חדש לגמרי של חווית עבודה.

 

אני לא מקבל מהם עמלה ולא מכיר את האנשים

מאחורי המיזם הזה, סתם חושב שהוא מגניב.

 

האמת,

 

אני חושב שזה מדהים כי אני זוכר ימים שבהם

הייתי צריך לשכנע אנשים שזה בכלל אפשרי.

 

ימים שבהם היו קוראים לי נוכל רק כי העזתי

להגיד שיש דרך אחרת לעשות כסף, להתפרנס,

ושהקונספט של לקום בבוקר לעבודה במשרד

הוא כבר מזמן לא האופציה היחידה.

 

היום זה כבר ברור, ויש כבר כל-כך הרבה שירותים

שמתייחסים לזה. היום בתי קפה שאין להם WIFI

אין להם לקוחות.

 

אם פעם מחשבים ניידים היו חלק קטן מהשוק,

וסמל יוקרה… היום מחשבים נייחים – הקופסא

הענקית שמחוברת למסך נפרד, זה מראה כמעט נדיר.

 

 

אם אתם רוצים להצטרף לעולם החדש והמופלא

הזה, אני חושב שיש לכם היום את כל הסיבות,

ושזה קל מתמיד.

 

פעם זה היה צעד נועז שמעטים יכלו להרשות 

את הסיכון ולקחת אותו, היום יותר מתמיד זה

הזמן הבטוח להכנס, ולקבל המון עזרה מהאמיצים

שמבלים בו כבר תקופה.

 

אחת הדרכים הנהדרות לעשות את זה,

היא כמובן הדרכה נהדרת ברמה גבוהה

ואחראית, אבל לא פחות חשוב: 

 

עם קהילה חזקה שלא מזלזלת בחדשים

אלא מפרגנת ותומכת ושמחה לחלוק את

סודות ההצלחה שלה.

 

 אם תרצו להצטרף לאחת כזאת,

אפשר להשאיר לי פרטים למטה ולדבר

עם אחד מיועצי הלימודים שלנו לבדוק

איזו קהילה שלנו הכי מתאימה לכם,

ולא פחות חשוב: איזו דרך הכי נכונה עבורכם.

 

אם בא לכם, תשאירו לי פרטים במייל חוזר.

 

 

מקרה מבחן: 39,600 ש״ח מפרוייקט אחד קטן

מזמן לא שלחתי לכם מקרה מבחן,

אז שלפתי אחד במיוחד בשבילכם.

 

הדר היה אז בן 16 והצליח לייצר

39,000 ש״ח מקמפיין שיווק שותפים די מהר.

לא רע לדמי כיס בין בגרויות 🙂  

 

בוידאו הקצר הזה הוא מראה לכם איך.

 

יום מגניב,

אדם

נ.ב. אם משהו לא ברור לכם בסרטון ותרצו

שיועץ לימודים שלנו יבהיר לכם ויעזור לכם

להבין איך אתם יכולים לעשות את זה גם בעצמכם

באמצעות ההכשרות שלנו, 

אפשר להשאיר לי שם וטלפון במייל חוזר ונתאם לכם שיחה בחינם.