הדר, יא חננה, יומולדת 18 שמח

הדר יא מלך

 

במקום לשלוח לך ברכה בוואטסאפ כמו בנאדם

אני שולח את זה דרך הרשימת תפוצה שכולם ידעו.

 

אני זוכר כשנפגשנו פעם ראשונה בוויוורק בשרונה

ולא הבנתי מאיפה באת עם השגעונות שלך והסרט ש׳ך

 

ואני זוכר שאמרת שאתה רוצה מליון שקל לפני גיל 18.

 

ואני זוכר את הנקודה שבה הבנתי,

שאין סיכוי שזה לא יקרה,

 ואמרתי לך במילים האלה:

 

״נדיר שאני אומר את זה, אבל אני חותם לך, אתה בוודאות עושה מליון לפני גיל 18״.

 

אני זוכר שהתערבת איתי שאתה שובר את השיא שלי בלהביא לידים להשקה,

ושהתערבנו שאני צריך לשטוף לך כלים בסינר ורוד חחח 

ואני זוכר שזאת היתה ההתערבות הראשונה שרק קיויתי להפסיד בה 🙂

 

אני זוכר שראיינתי אותך ושאלתי אותך מה תעשה

כשיגיע המליון הראשון והייתי המום מהתשובה שלך

והבנתי שאתה הרבה יותר חכם ממני.

 

אני זוכר ששאלת אותי מה היית עושה בלעדיי,

ואמרתי לך ״את אותו כסף רק בשנתיים איחור״.

 

אני זוכר ששבירת השיא ההוא לא קידמה אותך משמעותית

אל עבר המטרה בכסף, ודיברנו והיית מודאג שלא תגיע ליעד בזמן (מליון לפני שמונה עשרה),

ודיברתי איתך על עליות וירידות, על גלים,

ועל  לזכור שאתה תמיד מרחק קמפיין אחד מבום גדול,

אפילו שכבר ידעת את הכל…. (לפעמים אנחנו רק צריכים תזכורת).

 

אני זוכר את כל הפעמים שהיית בטוח שלא תגיע ליעד.

לרגע לא זוכר אותך מוותר, רק מודאג שלא תגיע 🙂

אני הייתי רגוע 🙂

 

מבחינתי זאת היתה רק שאלה של כמה לפני גיל 18

המד יגיע ל-7 ספרות 🙂

 

ואני זוכר שזה הגיע 🙂 

בזמן שיא, הרבה לפני ציפיתי.

 

ואני זוכר שלא הספקנו למצמץ והמד הראה כבר שני מליון,

ושלוש…

ואני זוכר את המספרים שהתגלגלו מאז בקצב שנראה שהולך וגובר.

 

ואני גאה בך.

 

אבל לא כי עשית מליון ש״ח לפני גיל 18.

זה…

זה היה כתוב לך על המצח.

זה היה בלתי נמנע,

זה היה ברור,

רק היינו צריכים לתת לך את הכלים.

 

טיפה הכוונה, טיפה תזכורות.

 

אני גאה שעשית את זה בדרך הייחודית שלך.

בריאה להפליא.

אני גאה על הדברים שלמדת בדרך,

שגם אם כל הכסף הולך מחר – יישארו אצלך לנצח.

 

אני גאה בך שעשית את זה כמו אח.

אני גאה בך ששמרת על עצמך.

אני גאה בך שלא הסתפקת בלעקוב אחרי אנשים אחרים,

פרצת דרך משל עצמך, בעקשנות, 

והפכת עבורי ליותר מתלמיד שאני מחזיק ממנו,

יותר מאח וחבר,

הרבה יותר מסיפור הצלחה להשוויץ בו…

 

הפכת להשראה,

השראה שלפעמים בנקודות שאני חשבתי לוותר על דברים,

החזירה אותי למסלול.

 

השראה שגרמה לי לשאוף ליותר

ממה שחשבתי שאפשר,

ולהקשיח עוד יותר את התנאים שלי

של איך אני רוצה להגיע לשם,

כי הכל פאקינג אפשרי.

 

אח יקר,

מקווה שכשאתה חוגג לך שם בתאילנד את היומולדת

המשמעותית הזאת אתה מריץ בראש תמונה מכל יום ויום

בשנתיים האחרונות כי הן היו היסטוריות.

 

נתת לעצמך את המתנה הכי מדהימה שיכולה להיות

בכל יום בשנתיים האלה שבחרת לעשות את מה שאתה

עושה בלי פשרות לא משנה מה המציאות מנסה להגיד לך שלא אפשרי,

וכל אחד צריך רק לקנא שהשכלת לעשות את זה עבור עצמך

בגיל כל-כך צעיר.

 

ונתת לי מתנה עוד יותר מדהימה,

שאני גאה לחלוק עם העולם, את ההשראה הנדירה הזאת,

את היכולת לקבל ממך עצה אפילו בלי לדבר איתך.

 

אני מת לדעת לאיזה פסגות החיים האלה ייקחו אותך.

אבל בינתיים – עזוב את זה… תחגוג.

 

מתגעגע!

חיבוקים לטל שלו וליהי

נחגוג שוב כשתחזור 🙂

 

– אדם

 

נ.ב. קוראים יקרים,

אם קראתם עד לפה כנראה שהדר מעניין אתכם,

כנראה שמעניין אתכם להבין בין השורות מה גרם לו 

להצליח כמו שהוא הצליח.

 

אני אשבור לכם את הלב:

אתם לא הדר אשוח, לפחות 98% ממי שקורא את

המייל הזה. אתם לא תגיעו להישגים שלו.

 

אבל הדר פה להזכיר לנו מה אפשרי,

לאן אפשר לשאוף, וגם אם נכוון קצת יותר נמוך,

יש פה הרבה מעבר למה שאמרו לנו שאפשרי.

 

אם אתם רוצים לשמוע על מה ההבדל בין

הדר לאחרים, מה גורם לו להצליח, ולבדוק

כמה מהתכונות האלה יש לכם ואלן אתם יכולים לכוון ולהגיע,

תשאירו טלפון (רק אם אתם רציניים, ומוכנים נפשית לשמוע גם אמיתות קשות).