תפסיק להיות ילדה קטנה

כשחטפתי את התקף

החרדה הראשון שלי

לא ידעתי מה לעזאזל קורה לי.

 

חשבתי שזה התקף לב

ולא הבנתי איך זה קורה לי

בגיל כל-כך צעיר.

 

בהמשך הסבירו לי מה זה

התקף חרדה, ומה היא הפרעת

חרדה ודכאון ואיך עובדים

כדורים כמו ציפרלקס שעוזרים

לסינון ואיסוף הסרוטינין במח (סורי על האי-דיוק המדעי, לא ניכנס לזה עכשיו).

 

באותו זמן היה לי שותף בחברה

לעיצוב אתרים שעמדה לקרוס,

והתגובה שלו למה שהסברתי לו

שלמדתי על עצמי באותו משבר היתה:

 

״תפסיק להיות ילדה קטנה״.

 

מבחינתו זה היה פינוק,

ילדותיות, עצלות, לא יודע מה.

 

הגישה היתה שגבר אמיתי

בולע את הרגשות שלו, משדר

עסקים כרגיל והצלחה לא משנה מה,

לא בוכה, לא נשבר, לא קורס.

 

עד שהוא קורס.

(ובסוף שנינו קרסנו).

 

גבריות רעילה היא דבר רע.

 

לא כולנו נולדנו סופרמנים,

לא כולנו קורצנו מהחומר של סופרמנים,

 

ויודעים משהו?

 

החבר׳ה שאוהבים להראות כמו סופרמנים,

בד״כ מכסים משהו עמוק עמוק בפנים ומשלמים על זה מחיר.

 

למה אני מספר לכם את זה?

 

קודם כל כי זה משהו שטוב לדעת.

 

אבל מעבר לזה כי אני רוצה לגייס

לתכניות שלי אנשים שמבינים את 

הדברים האלה.

 

תמיכה אמיתית של קהילה מגיעה 

לא רק מבעיטות בתחת (שאנחנו 

אוהבים לתת), אלא מפרגון הדדי

אמיתי ולא תחרותי.

 

אם אתם רוצים להיות ״כרישים״

או ״אריות״ או ״נמרים״, בשיא הכנות?

לכו לג׳ונגל.

 

אנחנו? אנחנו מחפשים בני אדם

 

(לא במקרה, החיה הכי משגשגת על כדור הארץ).

עם אצבעות, עם רגשות ושכל ישר.

 

אנחנו מחפשים אנשים שמחפשים

הצלחה יציבה לטווח רחוק ולא פעולות

מיידיות להצלחה מהירה וזמנית.

 

אתם רוצים ״מנהיג חזק״?

תצביעו ליברמן (או משהו, זה הסלוגן שלו לא?).

 

הרבה מאיתנו הולכים אחרי

מנהיג חזק כי הוא גורם לנו 

להרגיש שיהיה בסדר, שהוא

שם בשבילנו, ושאנחנו יכולים להיות כמוהו,

או לפחות להיות זנב לאריות.

 

ואם אתם מבינים את הדברים האלה,

אני רוצה שתצטרפו לתכנית הליווי שלי

אנטראאז׳, כי אנחנו יכולים לעזור לכם

להשיג את ההצלחה הגדולה שלכם,

 

אבל הנה כמה אמיתות לא נעימות

שתצטרכו להשלים איתן קודם:

 

1. אני לא סופרמן.

ואם אתם חושבים שאני כן,

אז אתם צריכים דחוף לנפץ את האשלייה.

 

2. אתם לא תהיו אדם טל.

(וגם לא הדר אשוח).

ואם אתם חושבים שתהיו,

אתם צריכים להתבגר ולחפש את עצמכם.

 

3. אתם לא תקבלו בהכרח את

התוצאות שלי או של הדר אשוח

או של כל אחד אחר מהאנשים 

שלמדו אצלי ועשו מליון ש״ח ומעלה.

 

זה לא שלא תוכלו לעשות מליון ש״ח

(או איזה סכום שלא תגדירו).

 

אבל בניגוד לתכניות ולמנטורים

שלוקחים קרדיט על ההצלחה של

התלמידים שלהם, ואוהבים להסביר

לכם במיילים, מקרי מבחן וסרטוני

עדות איך ״השיטה שלהם״ הביאה אותם להצלחה..

 

אני יודע את האמת הלא נעימה:

אני רק קיצור דרך.

 

עידן וולר היה מצליח איתי או בלעדיי.

הדר אשוח היה מצליח איתי או בלעדיי.

שלו יפרח היה מצליח איתי או בלעדיי.

עידן דנש היה מצליח איתי או בלעדיי.

עומר רבינוביץ היה מצליח איתי או בלעדיי.

איתי סרוגו היה מצליח איתי או בלעדיי.

יוסי קליין היה מצליח איתי או בלעדיי.

גיא נסיס היה מצליח איתי או בלעדיי.

 

מעולם לא הייתי יהיר מספיק לקחת קרדיט

על ההצלחה שלהם (על אף שדי כולם נתנו לי קרדיט עצום).

 

אני לא מסונוור מהתודות והמחמאות,

אני יודע את האמת:

הם היו מצליחים איתי או בלעדיי. נקודה.

 

הדר אשוח הגיע להכנסות

של מעל 6 מיליון ש״ח לפני הצבא כי הוא מכונה שלא עוצרת.

אם זה לא היה בשיווק שותפים, זה היה במשהו אחר,

ואם זה לא היה בגיל 17 זה היה בגיל 22.

 

אבל ההצלחה שלו היא כולה שלו.

 

הוא היה חכם מספיק להעזר באנשים 

בדרך, שהם לא רק אני, ואני רק איפשרתי

לו גישה לכל האנשים האלה, ולמסלול

שאיפשר לו לקצר תהליכים ולגשת ישר למה שעובד.

 

וככה גם כל השאר כל אחד וההצלחה שלו,

המספרים שלו, והאופי הייחודי שלו שהביא

אותו למצוא את הדרך ואת מי שיוביל אותו אליה.

 

אני לא יכול להעביר באף אחד אש שלא קיימת,

ולא יכולתי להבעיר אותה בהדר.

 

אני יכול ללבות אש קיימת,

או להורר אש שהיתה ונרדמה.

אני יכול להכווין את האש למקום הנכון,

לוודא שהיא מחממת ומטיסה למעלה כמו כדור פורח, ולא שורפת.

 

אבל אם אין לך אש משלך,

שום סכום כסף שתשלם לי לא יעזור.

 

אני קיצור דרך.

לפעמים של חודשים, לפעמים של שנים.

אבל אני עוזר רק למי שרוצה את הדרך, ורוצה את היעד.

 

אם אתם כאלה,

ואתם מבינים את זה,

ואתם מגיעים עם ציפיות ריאליות (גם אם הן גבוהות),

והבנה עמוקה שאתם אלה שעושים את העבודה,

ואני רק מורה הדרך,

 

אני רוצה להזמין אתכם להיות בין הבודדים

שעוד נשאר להם מקום באנטראאז׳ הקרוב.

(לא יודע מתי יהיה עוד אחד, ואם יהיה, סורי, לא בקטע של לחץ, זו האמת… אני רוצה שתהיה אבל בינתיים הקצב שלנו הוא מחזור אחד לשנה במקרה הטוב).

 

אם בא לכם, תשאירו במייל חוזר שם, טלפון ולמה נראה לכם שתתאימו.

 

בהצלחה,

אדם

בלי טיפת מזל: תוכנית לאחראיים בלבד

אני לא אוהב תכניות שבונות על ״אולי״.

 

אני בונה בימים אלה תכניות גדולות,

חדשות, מלהיבות, ואני נזכר בתכונה הזאת

ששיחקה לי כל-כך טוב:  

אני לא אוהב להכנס לתכנית שסיכויי

ההצלחה שלה משאירים מקום למזל.

 

כמובן, שרוב התכניות שאנחנו עושים

בעולם הזה, יש להן סיכויי הצלחה של

פחות מ-100% ובד״כ פחות מ-20%…

 

במילים אחרות: כמעט בכל מה שאנחנו

עושים הסיכויים נגדנו.

 

למשל: למצוא עבודה.

הסיכוי שלנו, סטטיסטית, לא משנה כמה אנחנו טובים,

להתקבל לעבודה מסויימת הוא מתחת ל-20% לרוב,

רק בגלל כמות האנשים שפונה לאותה משרה.

 

אבל אנחנו מנצחים את זה בקלות: 

אנחנו הולכים ל-10 ראיונות ומתקבלים לאחת העבודות. נכון?

 

את הלוגיקה הזאת אני אוהב להביא לעסקים

שלי ולמיזמים ולפרוייקטים שלי, אבל כשאני 

ממש רוצה משהו ספציפי, שחשוב לי

 

(לצורך העניין אם נמשיך עם הדוגמא,

אם חשוב לי לעבוד דווקא במקום מסויים

ולא מתאים לי הקטע של 10 ראיונות בעוד

מקומות כי אני רוצה דווקא שם)

 

אז אני משתמש במה שנקרא Stacking.

להעמיס. לערום. לייצר ערימה.

 

מה שאני עושה זה להעמיס את הסיכויים לטובתי.

 

זה אומר שאני בונה תכנית עם מלא

רבדים, שמהווים גיבוי-על-גיבוי-על-גיבוי.

 

אנשים שבונים מתקני לונה פארקים

קוראים לזה fail-safe systems,

מערכות אל-כשל.

 

גכשאתם עולים על רכבת הרים

בדיסנילנד, יש בערך 7 מערכות 

אחת אחרי השני, שגם עם אחת

כושלת, השנייה נכנסת לפעולה,

 

אם היא כושלת הבאה בתור נכנסת

לפעולה, וכן הלאה, ככה שגם אם 6

מערכות מתוך 7 כושלות (סופר-לא-סביר),

אתם לא נפגעים.

 

ככה אני אוהב לבנות את תכניות

הפעולה שלי כשאני יכול, וככה בניתי

את המנגון שמאחורי ״אנטראאז׳״,

תכנית הליווי היוקרתית ביותר שלנו.

 

בניתי תכנית שבא ניסיתי לקחת

בחשבון כמעט כל נקודת כשל אפשרית

שיכול להיות בדרך ליישום, וסגרתי לה

פתרון.

 

לקח לי המון זמן ומחשבה להגיע לזה,

והסוד הוא בפשטות של התכנית, וזה

בדיוק מה שהמתחרים שניסו להעתיק אותה

לא מבינים ולא מצליחים לשחזר.

 

תכנית מורכבת מוסיפה הזדמנויות לכשל.

אנחנו מזערנו את נקודות הכשל,

ואז גם שמנו מעצורים על כל דבר

שיכולנו לצפות שעלול בכל זאת להדפק.

 

חשוב להבין:

זה לא עובד 100% מהפעמים.

אפילו בדיסנילנד היו תאונות 

(הרבה פחות מ-1 למיליון רוכבים, אבל היו).

 

התאונות שהיו בדיסנילנד (פה יש רשימה מלאה)

הן ברוב המקרים דברים שלא

קשורים למערכות הכשל.

 

הן קשורות לתופעות טבע,

לאי הצמדות להוראות של אורחים

(נעמדים איפה שאסור וכאלה),

ודברים כמו התקפי לב של אנשים

שלא ידעו שיש להם בעיית לב כשעלו על מתקן.

 

זה אומר שאנחנו מחפשים אנשים

עם אחריות אישית גדולה, שמסוגלים

להצמד להוראות, להקשיב לנו גם 

כשמה שאנחנו מסבירים נראה לא הגיוני

ולסמוך עלינו כשאנחנו אומרים שזה עובד.

 

להצמד לתכנית, להוציא אותה לפועל,

לא להתייאש כשנקודות הכשל מגיעות,

לזכור שלכל נקודה יש מענה ועוד מנגנון

אחריה, להתמיד להתמיד להתמיד להתמיד

עד שהתוצאות מגיעות.

 

זה נשמע קל ולכולם יש את המוטיבציה

לעשות את זה כשהם קוראים במיילים

שלי שזה, זה זה, המפתח היחידי והכי

חשוב להצלחה.

 

אבל על כשמגיע רגע האמת וצריך לעשות

את זה ברגעים הקשים הם נופלים.

 

(גם זה מנגנון כשל שאנחנו ערוכים אליו

עם הקהילה הייחודית שבנינו שעוזרת

לא להתייאש ולהחזיר מוטיבציה, אבל!

אתם צריכים לרצות, אתם צריכים מינימום

דרייב פנימי כדי שזה יעבוד).

 

התכנית הזו יקרה מאוד,

לא בגלל הנפח שלה (ויש נפח),

אלא בגלל רמת ההצלחה שלה.

 

התוצאות של התלמידים חסרי

תקדים בארץ (וכנראה בעולם),

ולכן המחיר שלה עלה ממחזור למחזור,

והגיע עד 32,000 ש״ח (בפועל).

 

אנחנו פותחים עכשיו סיבוב נסיוני חדש

של פורמט מצומצם של 24 איש בלבד,

(במקום 230 במחזור הראשון!) במחיר 

קצת יותר נגיש, ואם המנגנון שתיארתי

עושה לך שכל והתנאים שהצבתי מתאימים לך – 

 

אז אני מציע להשאיר לי פרטים

כמה שיותר מהר כדי שנציג שלנו ידבר איתך 

ויבדוק אם זה מתאים לך (מתנצל מראש, לחלקכם נגיד לא… אולי אפילו לרובכם, תלוי כמה טוב המייל הזה מסנן…).

 

השאירו פרטים עכשיו ונדבר.

 (מומלץ לעבור קודם על הסילבוס של התכנית)

 

יום מגניב,

אדם