העולם נגדנו כי אנחנו הצד החזק. אין לנו מה להתלונן כי יש לנו כיפת ברזל. הצד השני מסכן יותר…
כל זה לא משנה.
זה בסדר שקשה לך. היה שנה פאקינג קשה, והנה סוף סוף סיימנו עם הסגרים והמסיכות ובום – דפקו לנו בפרצוף את השיט הזה.
צודקים, לא צודקים, נחוץ, לא נחוץ, אשתמנו, לא אשמתנו.
אל תתנו לדעות (גם של עצמכם) להסיח את דעתכם ממה שעובר עליכם באופן אישי.
אתם יכולים לתמוך ב-100% במבצע, ועדיין להתבאס מהמחיר האישי שאתם משלמים.
אתם יכולים להיות 100% נגד, ועדיין לזכור שהכעס שלכם הוא לא רק על הפוליטיקאים.
זה בסדר לשבת בבית קפה בת״א, לחשוב שהחיים שלכם דבש ביחס לאחרים שסובלים יותר, ועדיין להכיר בזה שקשה.
תרגישו שנייה את הסטרס שצבור לכם בגוף. קחו שנייה להרפות את כל השרירים (כן, כן, תעשו את זה איתי בזמן שאתם קוראים):
קחו שנייה נשימה עמוקה ותרפו רק את הלסת. נערו את הידיים בצדדים שנייה, תיישרו את הגב, ותשמטו את הכתפיים. תרפו את הידיים ואז את הרגליים.
כל המתח הזה שאתם מרגישים בשרירים? זה לא סתם, זה לא מקרי, זה לא בטעות.
זה נאגר בזמן שאתם מתרכזים בלדאוג, להכין את הממ״ד, להחליט לאן לגשת באזעקה, לתהות אם תהיה אזעקה, לדאוג לילדים, לדאוג לסידורים, לתהות מתי זה ייגמר…
לתהות על ההשלכות של זה, עליכם, על הבנק, על ההורים המבוגרים או על הילדים הקטנים לטווח ארוך.
גם כל הדברים שאתם מדחיקים והמח שלכם לא נותן לכם להתעסק בזה כדי להיות פרקטיים ולתפקד – הם לא נעלמים, הם שם, בשרירים.
תנו לעצמכם רגע. קחו הפסקה, שימו באזניות איזה שיר שאתם אוהבים ולא שמעתם איזה 5 שנים… (הנה כמה שלי: ) קחו הפסקה מהשגעון.
ואז תחזרו עם קצת קצת יותר כוחות.
עברנו את פרעה, חבר׳ה.
אוהב, אדם
נ.ב. כמה שאני יכול לעזור למי שמתאים לו, אם בא לכם לבלות איתי שעתיים וללמוד משהו חדש שיעשה לכם טוב, שריינו לכם מקום פה באחד השידורים הקרובים שלנו, מבטיח לכם
|
|||||||||||||||||||
|