למה ״לך אחרי הלב שלך״ היא עצה נוראית.

ראיתי לאחרונה את פרופ׳ סקוט

גלאוויי (גאון) מדבר על כמה שללכת

אחרי הלב שלך ו״למצוא את התשוקה״

שלך היא עצה נוראית.

 

״אם מישהו אומר לך לחפש את 

התשוקה שלך, הוא כבר עשיר״.

הוא אומר.

 

ואכן, את תשמעי* את העצת בולשיט

הזאת מכל מיני גורואי-הצלחה שכל

מה שמעניין אותם זה לא שאת תצליחי,

אלא למכור לך עוד ספר.

 

…או עוד הרצאה עם טיפים שנשמעים

מדהימים וכיף לשמוע וממלאים אותך

במוטיבציה, אבל אין שום דרך אמיתית

ליישם אותם לאורך זמן או שום הוכחה

אמיתית שהם יביאו אותך להצלחה.

 

העצה הטובה יותר, ע״פ הגנגסטר

האקדמי פרופ׳ גלאוויי (שאגב, עדיין מלמד

באוניב׳ ניו יורק, אפילו שהוא יזם ומשקיע

ששווה מאות מליונים) היא זאת:

 

תמצאי משהו שאת טובה בו.

 

(*בנים, אתם זוכרים שאני כותב

בלשון זכר/נקבה כשאני עצלן, כן?

פשוט לכתוב בגוף יחיד לשני המינים

כמו בד״כ זה מתיש, אז אני מחליף מידי פעם).

 

איפה הייתי?

 

כן, למצוא משהו שאת טובה בו.

 

למה? 

כשאת טובה במשהו, אפילו קצת,

ואת משקיעה שעות וימים בלעשות

אותו ולהשתפר בו, התשוקה מגיעה.

 

התשוקה מגיעה מההצלחה, מהסיפוק,

מהערך העצמי, מההישגיות.

 

זה קונספט מוכח שלא רק נתמך ע״י

מחקרים מדעיים, אלא גם מבוטא 

בתורות עתיקות מהמזרח (כמו הקונספט

היפני איקגאי).

 

בואי לא נתבלבל:

 

העצה היא לא ״לעבוד במשהו שאת

שונאת״. 

 

העצה היא לא ״לסבול בשביל כסף

ואז להינות אח״כ״.

 

העצה היא לא ״להינות מדברים

(כביכול-)שטחיים כמו הערכה

של אחרים בגלל הישגיות״.

 

העצה היא כן להבין שחיפוש אחרי

התשוקה שלך הוא חיפוש עקר.

 

זה פשוט לא קורה ככה.

 

אם הייתם אומרים לי לפני 5 שנים

שאני ארגיש שכל מה שבא לי

לעשות כל היום זה להיות מורה,

ולעבוד עם אנשים – לא הייתי מאמין לכם.

 

אם הייתם אומרים לי לפני 15

שנה בזמן שהפקתי את האלבום

של הלהקה שלי (וגיליתי את

הראפר טונה) שהתשוקה שלי 

היא לא מוסיקה…  לא הייתי מאמין לכם.

 

אם הייתם אומרים לרו״ח שלי 

שכל מה שיעניין אותו בחיים זה

להיות רו״ח מדהים, כשהוא היה

ילד, אני מניח שהוא לא היה מאמין לכם.

 

(אתם צריכים לשמוע אותו מדבר

על מיסים… כמו שאוהדים מדברים על כדורגל)

 

תשוקה לא מגיעה מחיפוש תשוקה.

ייעוד לא מגיע מלחפש ייעוד.

 

הם מגיעים מעשייה.

 

אם אתם לא יודעים מה אתם אוהבים,

העצה היחידה שלי היא – תעשו כל מיני

דברים, ותראו במה אתם טובים.

 

תשוקה מגיעה כשאנחנו מוצאים משהו

שבו אנחנו מספיק טובים בו כדי לא 

להיות מתוסכלים, בזמן הוא מאתגר אותנו

מספיק כדי להשתפר ולהתפתח בלי להשתעמם.

 

(אגב, אם זה מעניין אתכם לחפור בזה,

אני מציע לחפש ״איקגאי״, אני מציע

לחפש את הספר ״outliers״ של 

מלקולם גולדוול, ואני מציע לחקור 

את הקונספט של ״Flow state״ – כל אלה

תומכים בזה על בסיס עובדות בלי בולשיט).

 

– אדם

 

נ.ב. אני עושה כמה סדנאות מאוד

פרקטיות על הדרך שבה אני יודע לייצר

כסף מכל דבר, מכל תחביב, בכל נושא…

 

הרעיון שלי הוא שלא משנה מה כיף

לך לעשות, אני יודע איך להפוך אותו

להכנסה.

 

אז אם תמיד חלמת ״הלוואי ויכולתי

לקבל כסף על _____״ (לא משנה 

כמו מוזר וחולמני תשלימי את המשפט הזה)

אני יודע לגרום לזה להיות מציאות.

 

ויותר חשוב: אני רוצה לעזור לך להינות

מהחלק של עשיית הכסף בעצמו.

 

למצוא את הדברים שאת טובה בהם

(אפילו קצת) ולחזק אותם, ככה שמספיק

כיף לך, קל לך, ומצד שני מספיק מאתגר

לך כדי שתוכלי להתמיד.

 

אם בא לך, זה המקום לשריין מקום לסדנא הקרובה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

האם *נכון* לך לבלות איתי מחר את הבוקר בת״א?

כשאני מדבר בסדנא שלי על ״הגשמת חלומות״

לא תמיד כולם מגיעים לפה עם חלום ברור.

 

חלק כן.

״אני רוצה לעסוק ב-X ולהרוויח Y״.

 

או 

״אני אוהב את המקצוע שלי אבל הייתי רוצה לעשות ממנו יותר כסף״.

 

או 

״אני אוהב את המקצוע שלי רק הייתי רוצה לעשות אותו בלי להתעסק ב_____[משהו שאני לא אוהב]״.

 

כל אלה דברים שקל לי לעזוור איתם.

 

אבל חלק מגיעים בלי שיש להם מושג מה הם רוצים.

וזה בסדר.

 

חלק מגיעים כשהם רק יודעים ממה הם רוצים לברוח.

 

אלא האנשים שאני הכי מתחבר אליהם.

 

כי אם היית אומר לי לפני 10 שנים שאני ארצה 

מרצוני החופשי להפגש עם אנשים בכיתה

הייתי אומר לך שזה נשמע כמו סיוט.

 

באותה תקופה רק רציתי לברוח מאנשים

וחיפשתי דרך לעשות כסף בלי לראות או 

לדבר (אפילו בטלפון או מיילים) עם אף אחד

 

(ומצאתי… והווו כמה כסף זה עשה לי).

 

ולאט לאט כשהכסף הפסיק לרגש וחיפשתי

משמעות גיליתי חלומות חדשים.

 

אני אשמח מאוד לעזור לך לבנות תכנית

כדי להגשים את החלום שלך.

 

אבל אני גם אשמח מאוד לעזור לך לבנות

גשר שירחיק אותך ממה שלא כיף לך כרגע,

ויאפשר לך את החופש לחלום, 

 

וכשהחלום הגדול יגיע, כבר יהיו לך הכלים

להגשים אותו.

 

בוא נתראה מחר בכיתה שלנו בת״א? 

כאן משריינים מקום.

 

יום מגניב, 

אדם

 
 
 
 

זה סתם חלום… (אם אין לך תכנית)

השבוע תלמיד סיפר לי בוואטסאפ

שהוא בדיוק בדרך לקנות דירה בהון עצמי

ושיש לי ״חלק גדול בהצלחה שלו״, 

 

אבל המשפט שתפס אותי דווקא בהודעה שלו

היה ״תדע לך שאתה הראשון שנתת לי מוטיבציה

לצאת ולכבוש את העולם״.

 

זה הזכיר לי את המשפט המדהים

“כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו”.

 

וזה הפיל לי אסימון:

 

לא רק ילדים צריכים מישהו שיאמין בהם.

 

מבוגרים צריכים את זה לא פחות,

כי קל מאוד לאמונה בנו להשחק.

 

קל להאמין בילד, ש״יום אחד״ הוא יהיה

כל מה שהוא רק יחלום.

 

כשאני הייתי ילד אמא שלי באמת האמינה

שעד שאהיה בן 18 כבר יהיה שלום ולא אצטרך

להתגייס (זה היה נראה כמו עוד כל-כך הרבה זמן כשהייתי בן 6…)

 

אבל מבוגרים?

 

אנחנו עושים תכניות לטווח יחסית קרוב,

וההימור הבטוח עלינו תמיד יהיה להניח שנכשל.

 

ובדיוק כמו ילדים – 

 

אנחנו לא יכולים לשאוב 100% מהאנרגיה והאמונה והבטחון שלנו מבפנים.

 

אנחנו לא יכולים להיות לא-אחראיים, 

לא יכולים להרשות לעצמנו לחיות בסרט.

 

אנחנו צריכים להתבסס על סימנים מבחוץ,

שמראים לנו אם אנחנו בדרך, מראים לנו

מה הסיכוי שלנו, ומה הסיכונים.

 

ולכן,

 

אני רוצה להיות זה שיאמין בך.

 

וזה לא בקטע פלצני או רוחני.

ממש לא.

 

זה כי אני יודע להאמין, דווקא כי

אני בנאדם ציני וסקפטי בטירוף.

 

אני יודע להאמין כי כשאני מאמין

במשהו זה על בסיס עובדות, מספרים,

ותנאי שטח.

 

הגשמתי כל חלום שהיה לי

כי ידעתי להפוך אותו לתכנית.

(למדתי את זה מוולט דיסני).

 

אם חסר לך כרגע מישהו שיאמין בך,

אני רוצה לפגוש אותך.

 

אני רוצה לשבת איתך בכיתה אצלנו,

ללמד אותך איך בונים תכנית מאפס

(לא משנה אם אתה כבר יודע לאן בא לך להגיע

או אם אתה רק יודע מאיפה בא לך לברוח)

 

לבנות יחד איתך תכנית קטנה,

לתרגל אותה יחד איתך,

ולהאמין בך על בסיס התכנית 

הקונקרטית הזו ולהראות לך

שאתה יכול להאמין בעצמך גם.

 

נתראה בכיתה? פה משריינים מקום.

 

יום מדהים,

-אדם

 

 

נ.ב. אני רוצה להראות לך איך גורמים

לאחרים סביבך להאמין גם הם ולהרתם

לעזור לך.

 

תזכיר לי כשנפגש, אוקיי? 

(זה עליך)

🙂